ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

פרשת בית החולים ברזילי

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו כותב על עמדתו בנושא בית החולים ברזילי

 


שאלה:


לכבוד הרב שרלו שליט"א
אנחנו קבוצת בחורים בישיבה שלא כל כך תומכת בך אבל אנחנו קוראים הרבה את מה שאתה כותב ומעריכים אותך מאוד. התנהל בינינו ויכוח, ורצינו לדעת מה עמדתך על מה שקורה בבית חולים באשקלון.
תודה


 


תשובה:


שלום וברכה
קודם לדברים אדגיש כי איני עוסק בהיבטים הפוליטיים של השאלה, אלא בהלכה בלבד:
א. יסוד גדול הוא ביהדות להעריך את מקום הקבורה של אדם. אנו מוצאים כבר בתנ"ך את החשיבות של הבאה לקבר אבות, את העונש של "גרירת עצמות אחז אביו" ועוד עניינים שונים. ההלכה העניקה מעמד מיוחד לקברים בכך שאסרה את פינויים, בכך שקבעה שמת מצווה קונה מקומו, ובעוד כללים הלכתיים רבים. לא זו בלבד, אלא שגם במסורת הפשוטה של עם ישראל בית הקברות וכל הכרוך בו הפך להיות יסוד משמעותי גדול, ומכאן ההלכות של עליה לקברים וכדו´.\
ב. מלבד ריבונו של עולם, והיסוד ההלכתי של "שמע ישראל ד´ אלוקינו ד´ אחד" אין שום תחום בהלכה, משום סוג שהוא, שהוא מושג מוחלט. לעולם תפקידו של פוסק ההלכה להעמיד עניין אחד מול עניין אחר, ובשעה ששני יסודות מתנגשים - לקבוע מה דוחה את מה, ולעתים מה מתיר את מה, ולעתים אפילו מה מחייב את מה. דוגמה לדבר היא החובה היסודית של "מדבר שקר תרחק" והקביעה כי העולם עומד על האמת וזו חותמו של הקב"ה, אלא שהיא נדחית לעתים מפני דרכי שלום. כתבתי על כך לדוגמה כאן. יסוד הלכות הדחיה הוא דברי המחבר "קבר המזיק את הרבים, כגון שהוא סמוך לדרך, אפילו נקבר שם מדעת בעל השדה, מותר לפנותו, ומקומו טהור, ואסור בהנאה אם קדם הקבר; אבל אם קדם הדרך, מקומו מותר בהנאה". יש הבדל גירסאות בשורש הלכה זו, מחלוקת רמב"ם וראב"ד ועוד עניינים רבים לדון בהם, שאתר זה אינו מאפשר את הדיון הארוך, אולם ביסודו של דבר הלכה זו היא הבסיס היסודי לדיון. אני מניח שאתם מכירים את מאמרו של הרב ישראל רוזן בתחומין בנושא זה.
ג. מדובר אפוא מחד גיסא בחיוב הגדול של שמירת קברים, ומאידך גיסא בסכום עצום של כסף שנועד להצלת חיים, בלוח זמנים ארוך יותר, ובעוד עניינים רבים אחרים. לפיכך, לא זו בלבד שמותר לעשות זאת אלא שחובה לעשות זאת, ואפשר שמבחינה הלכתית טהורה על מי שמתעכב מלעשות זאת נאמרו דברי הרמב"ם הידועים בענייני פיקוח נפש וההתרשלות.
ד. יש עוד נימוקים בדיון, כגון השאלה מה יהיה עם קברים יהודיים אחרים בחוץ לארץ. זהו בהחלט שיקול כבד משקל, אולם לא בעלי ההלכה הם המומחים בו, אלא העוסקים במדיניות, ועל כן צריך לשאול אותם האם העובדה שמדובר בספק בכלל, בתנאים קיצוניים וכדו´ - די בו כדי למנוע את הסיכון. על פניו נראה לי שכן, הן בשל העובדה שבכלל מדובר בספק, שלא מדובר בבית קברות, שמדובר בתקופה עתיקה עתיקה, בצורך גדול ובעוד עניינים רבים, אולם כאמור זו הכרעה של מדינאים.
ה. לאחר הדיון ההלכתי המדוקדק צריך לומר כך: לעולם תורת ישראל העדיפה את החיים על פני המתים, ואת צרכי הציבור החיוניים על פני דבר אחר. זהו יסודה של תורה, וכואב מאוד שיסוד גדול זה אינו מנחה את המכריעים ההלכתיים בשאלה זו.
כל טוב


 


 

 

 

בית המדרש