ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

על עברית וסלנג ומה שביניהם

ע"י: הרב יובל שרלו

האם מותר להשתמש בסלנג? מה קורה אם יש פער בין משמעות המילה במקורה (מילה גסה) לבין ההקשר בשימושה כסלנג (מילה נקייה)? על כך בתשובה הבאה

 


שאלה:


ישנה מילה מסוימת (סלנג כלשהו) שהרבה אנשים משתמשים בה. לאחרונה גיליתי שהמשמעות המקורית של הסלנג הזה הוא גס, אבל אף אחד שמשתמש במילה הזו לא נראה לי יודע את זה ולא מתיחס לזה, כי אני רואה הרבה אנשים אפילו דתיים רציניים שמשתמשים במילה הזאת בלי לחשוש.
לפני כמה זמן חבר שלי אמר לידי את המילה הזו, אז סיפרתי לו שזה מלה גסה במשמעות שלה (ורמזתי מה המשמעות), ולהפתעתי הוא הגיב קצת בכעס, הוא אמר שחבל שסיפרתי לו כי עכשיו אולי הוא יחשוב על זה כל פעם שהוא אומר את זה. אני טענתי שהוא צריך להפסיק להגיד את זה, אבל הוא הוא התווכח איתי ואמר שזה ממילא איבד את המשמעות המקורית של זה והיום כשאומרים את זה לא מתכוונים למשמעות הגסה, וזה מילה שימושית וחבל להפסיק להשתמש בה וממילא אף אחד לא יודע מה המקור אלא רק מה המשמעות כיום. הוא גרם לי להסתפק אם אני מתיחס לעניין בצורה נכונה.
יש לי שתי שאלות:
א. האם חבר שלי צודק? האם אין בעיה להשתמש במילה 'סלנגית' שמקורה הוא גס ולא ראוי אם זה כבר איבד את המשמעות הזו?
ב. בהנחה שיש בעיה, האם כדאי שאפיץ את זה ואגיד לאנשים שאני מכיר שעדיף לא להשתמש במילה הזו (ואז הם יבקשו לדעת למה...), או שעדיף לא להתערב ולהשאיר אנשים בתמימותם (למרות שכשאני שומע את זה זה כבר קצת צורם לי, אבל להם זה מן הסתם לא צורם ואולי סתם חבל לתסבך אותם אם זה לא מספיק חשוב, הרי מבחינתם זה 'שוגג')?
זה גם משליך בעצם לשאלה שלישית, האם כשאני שומע מילת סלנג בצבא למשל, ואני לא ממש יודע מה מקורה (בצבא יש חשש תמיד שזה עם משמעות גסה), האם יש עניין לנסות לברר ולבחון או שצריך 'לזרום' ולא להסתבך סתם?
יש לציין שהמילה הזו היא מאוד שימושית (במשמעות המקובלת, הלא גסה) וזה הרבה פעמים טורד לנסות לא להשתמש בה.
תודה.



תשובה:


שלום וברכה
א. כמבוא לתשובה זו יש לבסס בראש ובראשונה את הערך העליון של הדיבור. כבר תרגום אונקלוס מעמיד את מהות דמות האדם שבפרשת הבריאה ''ויהי האדם לנפש חיה'' כ''רוח ממללא'', והדבר מלמד שזו הגדרתו המהותית של האדם. לפיכך, ישנה חשיבות עליונה כי דיבורו של האדם יבטא את צלם אלוקים שבו. עובדה זו לעצמה מעלה דיון ביחס לסלנג בכלל, ללא קשר עם המשמעות המינית שלו. לא יהיה זה נכון לאסור לחלוטין סלנג, בשל תהליך ההטמעה של מילים לתוך השפה ה''תקנית'', אולם בכלל ראוי לצמצם את השימוש בסלנג בשל הזילות המוקרנת דרכו, ובשל אי-כיבוד השפה שבדרך כלל נמצא בו.
ב. חז''ל הורו לנהל מאבק נגד ניבול הפה: ''אמר רב חנן בר רב: הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה, אלא כל המנבל פיו ומוציא דבר נבלה מפיו, אפילו נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה - נהפך עליו לרעה (כתובות ח ע''ב). הרב קוק זצ''ל ניסה לדוגמה למנוע את השימוש במילה ''עגבניה'' בשל כך.
ג. במקרה בו אנו דנים, ישנו פער בין המשמעות הסובייקטיבית של הסלנג (לא מייחסים חשיבות למקור המילה כי לא יודעים אותה, ולא מעניקים לה משמעות גסה) לבין המקור האובייקטיבי של המילה. נראה לי כי בשל כך יש לנהוג בדיוק בצורה הזו: באופן סובייקטיבי אין להשתמש בה, בשל המשמעות שהיא נושאת לגביך, אולם אין חובה ואולי גם לא כדאי להפיץ את המשמעות האובייקטיבית של המילה, ולנסות לשכנע אחרים שלא לעשות כך וזאת משתי סיבות. ראשית, כאן זהו המקום ליישום של ''מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין''. סיבה שניה היא העובדה שלעתים התוצאה היא הפוכה, ומה שחברך טוען שדווקא עתה הדבר מעורר את המשמעות הלא-צנועה של המילה יש בו הרבה צדק.
ד. על כן, אתה אל תשתמש במילה הזו, אולם אל תנהל את המאבק על הצניעות דווקא בדרך הזו.
ה. אינני חושב שקיימת חובה מתמדת לברר את מקורה של כל מילה סלנגית.
כל טוב


 


 

 

 

בית המדרש