ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

למה אנחנו נגד החרדים ולא נלחמים יחד איתם?

ע"י: הרב יובל שרלו

למה אנחנו כל כך נגד החרדים הלוא הם דווקא מצליחים במה שהם עושים ואנחנו לא ? היינו ילדים טובים בהתנתקות והפסדנו ואולי הגיע הזמן ללכת בדרך של החרדים ? אולי צריך להיות חרדים ?

 


שאלה:


שלום לרב היקר הרב שרלו
עוד פעם אנחנו רואים איך החרדים רציניים הם מפגינים על משהו חשוב כל כך ואנחנו עלובי נפש ולא מפגינים על שום דבר חוץ מעל ארץ ישראל. הם מפגינים נגד עקירת קבורת אבותינו ואנחנו שותקים.
למה אנחנו כל כך נגד החרדים הלוא הם דווקא מצליחים במה שהם עושים ואנחנו לא ? היינו ילדים טובים בהתנתקות והפסדנו ואולי הגיע הזמן ללכת בדרך של החרדים ? אולי צריך להיות חרדים ?


 



תשובה


שלום וברכה
לאמתו של דבר, אינני אוהב את הדיונים על ''הם'' ו''אנחנו'' - יש בקבוצות שונות דברים טובים ודברים בעייתיים, ויותר טוב להתרכז בבניית הדברים הטובים שלנו ולשמוח באחרים שבונים דברים טובים משלהם במקום להיות בתחרות מתמדת.
מעבר לכך, לדבר על ה''חרדים'' שווה בדיוק לדיבור על ה''ציונות הדתית''. אנחנו מגוונים מאוד, והם מגוונים מאוד, ולמעשה מספר המשתתפים בהפגנות החרדיות הנוכחיות הוא כל כך קטן ובאחוז כל כך זעיר עד שמבחינה אמיתית די ניתן להתעלם מכך. אולם נכון הוא שהרוב העצום נסחף (כרגיל) אחר הקצוות ולפחות במישור העקרוני אינו מתייצב נגד ההפגנות, ולא זו בלבד אלא שהעסקנים ואנשי התקשורת החרדית מלבים את אש ההפגנות, כך שהשאלה אכן ניצבת לפנינו - למה אנחנו לא נוהגים כמותם בהפגנות הנוכחיות.
אלה התשובות שאני נותן לעצמי:
א. בראש ובראשונה, מדובר בהפגנות אנטי הלכתיות, המנוגדות לחלוטין להלכה. אם אכן מדובר בקברים פאגניים - על אחת כמה וכמה, והדבר כל כך מגחיך את ההפגנות כך שאיני מבין את שאלתך. אולם גם אם מדובר בקברים יהודיים עתיקים, דיון הלכתי המציב את קדושת הקבורה מול החשיבות העצומה של בניין בית החולים וחדר המיון הממוגן בתנאים האלה ולא בתנאים של מרחק ומחיר כפי שחלק מהחרדים מציע מלמד שזה מה שצריך לעשות, כך שאיני מבין מפני מה לתמוך בהפגנות המנוגדות להלכה.
ב. לא זו בלבד, אלא שהתוצאות של הפגנה זו הן הרחקה עמוקה מתורת ישראל המתרחשת בעם ישראל. שיבוש ההלכה הזה מצטייר בצדק בעיני החברה הישראלית כשיבוש ערכים מוחלט של מאמיני ד' והדבקים בתורתו. אני מבקש להדגיש כי זה אינו קריטריון יחיד, ולעתים נאמני תורת ד' ושומרי המצוות מצטיירים כמוזרים וזרים, ואף על פי כן הם נאמנים לדרכם, בשל העובדה ששמירת מצוות אינה תלויה במה שחושבים עליה אחרים (אם כי גם על כך יש לדון, ראי מאמרי http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19971). אולם כאשר מדובר בדבר מה שכאמור מנוגד להלכה, מדובר גם בחילול שמו של הקב''ה, ובגילוי פנים בתורה שלא כהלכה. כיוון שאנו בוחרים באיהוב שם שמיים על הבריות אנחנו לא מצטרפים להפגנות מעין אלה המשיגות בדיוק את ההפך.
ג. מי התיר מבחינה הלכתית ומבחינה מוסרית לגרום נזק לרכוש ציבורי ? מי התיר לשרוף עגלות אשפה ? היכן נאמר בהלכה או במוסר שמותר לעשות דברים מעין אלה ? להפגנות כאלה את מציעה להצטרף ?
ד. כיצד ניתן לומר שהחרדים משיגים דבר מה בהפגנות אלה ? לאמתו של דבר, ההפגנות מסוג זה משיגות השגים רק כאשר הם לא דורכים בפועל על אמונתם של אחרים. ההשגים הם די קטנים. בסופו של דבר, לא מושגים השגים בדרך הזו. אני מעריך שאת עוד צעירה, ועל כן אין את זוכרת את ההפגנות נגד ניתוחי מתים, נגד איצטדיון טדי, נגד נסיעה בשבתות אפילו בציר רחוב הרצל, נגד וכדו'. בכל ההפגנות האלה בסופו של דבר לא הושג הישג. ההשיגים מושגים בדרך אחרת לחלוטין, שבה אני מאמין, מתוך רצון טוב דיבור והסכמה. דוגמה לדבר היא החוק הבעייתי מאוד - חוק החולה הנוטה למות, או החוק החדש בדבר קביעת רגע המוות, שהושג בדיבור, בהסכמה, באמנה משותפת, בוועדת שטיינברג וכדו'. בדרך זו אנחנו הולכים וב''ה רואים הן ברכה בהישגים, הן התנהגות הלכתית ומוסרית, והן קידוש שמו הגדול של ריבונו של עולם.
ה. מאז ההתנתקות מסתובבת אצלנו האמונה כי לו היינו פורצים את הגדרות בכפר מימון, נוהגים באלימות, מביאים עשרות אלפים לגוש קטיף וכדו' - היינו מנצחים, ולכן צריך ללכת בדרך זו בהמשך. לעולם לא ניתן לענות על השאלה ''מה היה קורה לו'', אולם אני חושב שהטיעונים האלה לא נכונים, מסוכנים מאוד ומנוגדים מאוד למה שאנחנו מאמינים בו. לא זו בלבד שאיני מאמין שיש בכוחה של קבוצת מיעוט להכניע את ה''ממלכה'', אלא שאני גם לא רוצה לחיות בחברה כזו, ואני חושב שהיא מנוגדת לתורת ישראל, בה הכרעות מתקבלות ברחובות ובאלימות, ולא במוסדות השלטון. כניסה לשיח האלימות היא מסוכנת מאוד: היא מתחילה במאבק על עניין צודק, ומתדרדרת במהירות לשפת אלימות פנימית (בנתיים רוב האלימות מופנית גם אצלנו כלפי פנים, למרב הבושה), ולשפת אלימות המדרדרת את החברה. שימי לב כמה אלימות היו ברחובות שלנו בימים האחרונים: אלימות שאת מדברת עליה בשאלתך, אלימות של ההפגנות בשיח ג'ארח, אלימות בבלעין, אלימות של ''תג המחיר'', זריקות אבנים ובקבוקי תבערה, ועוד דוגמאות אידיאולוגיות, שלא לדבר על האלימות ברציחות ובתאונות הדרכים - האם את רוצה לחיות בחברה כזו ? האם זו חברה יהודית ? האם זה ''הישג'' ?
ו. על כן, אנחנו נמשיך בדרכנו, שעניינה אמונה עמוקה בדרכנו, והמשך העצמתה. בראש ובראשונה על ידי תלמוד תורה, ופיתוח עצמנו הן ביכולת התורנית, הן ביכולת המוסרית, והן ברגישות הציבורית ובשותפות בעם ישראל כולו. במקביל, אנחנו חייבים לשוב לדרך צבירת הכוח הפוליטי, ובמקום פילוגים שאף אחד אינו זוכר בדיוק על מה הם היו, גיבוש הציבור בשפה של הסכמות, וויתורים והבנות עמוקות, על אף חילוקי הדעות המסוימים שקיימים בו. במקביל, פניה לרוב הציוני במדינת ישראל בשיח של הסכמות על נושאים רבים, שהוא מביא השגים הרבה יותר גדולים מאשר השיח האלים שאת מציעה.
ז. במקביל, אנחנו חייבים ללמוד את הדברים הטובים שקיימים בכל קבוצה אחרת ולנסות לאמץ אותם אל לבנו. כיוון שאת מתרשמת, ובצדק, מהנכונות החרדית (המועטה הפעם) להיאבק על דבר מה, אנחנו חייבים לאמץ נכונות זו אל תוכנו, ולעשות דברים במסירות נפש. את זה נעשה בדרכנו - על הדברים הנכונים, ובדרך הנכונה.
כל טוב וסליחה שהארכתי מעט


 


 

 

 

בית המדרש