ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הלכות טוקבקים

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו משיב על הלכות טוקבקים ועל מחוייבות בעל אתר לשמור על טוקבקים מחד ולא לצנזר יותר מדי מאידך

 


שאלה:


א.האם בעל אתר חדשות  חייב על פי ההלכה לסנן טוקבקים 'אסורים' (מצד לשון הרע וכו')? הבעיה יכולה להיות שאז כל הטוקבקים יהיו מכוונים רק על פי עמדותיו של המצנזר, אם למשל כותבים על אדם כלשהו שהוא מושחת אז אם המצנזר חושב שהוא מושחת הוא לא יראה בזה לשה"ר אבל אם הוא לא מאמין בזה אז זה כן'''' או למשל אם הוא חושב שאדם כלשהו הוא לא תלמיד חכם אז הוא לא יסנן טוקבקים שיוצאות נגד אישיותו של אותו רב כי אין בזה ביזוי ת"ח...
ב.האם מותר לכתוב בטוקבק עובדות שליליות חשובות שאתה יודע בוודאות מכלי ראשון על אישיות מסוימת (למשל הנידון בכתבה או אפילו כותב המאמר), כמובן על פי התנאים של החפץ חיים וכד', או שאולי בגלל שאנשים בכל מקרה לא ממש מאמינים לדברים שכתובים בטוקבקים אז זה דווקא אסור כי אין בזה תועלת של ממש, זה הופך לסתם לכלוך...
ג.האם יש משהו ב"הלכות טוקבקים" שיהיה שונה מהלכות הדיבור הרגילים (כמו, אולי, בסעיף הקודם)?


 


תשובה


שלום וברכה
קודם שאענה באופן ממוקד לשאלות אלה, אני מנצל את ההזדמנות להדגיש כמה נקודות בנושא הטוקבקים:
א. היצירה המופלאה הזו של הטוקבקים אמורה להיות ומסוגלת להיות הופעה מסוימת של בית מדרש מודרני. אפשר שיהיו בה כל המעלות של דיון אינטרנטי - היא מאפשרת שלא רק דעת משיב התשובה או כותב המאמר תישמע אלא גם דעות אחרות; היא מאפשרת להקשות ולתרץ, לחלוק ולהוסיף; היא מחייבת את מי שמגיבים לדבריו לבחון את עצמו חזור ובחון, ולראות האמנם דבריו כנים ונכונים, או שהוא צריך לשנות אותם לאור הביקורת שספג; היא מאפשרת הרחבת הדיון למקומות אחרים ויצירת תתי-דיונים על הנושאים השונים וכדו'. זהו כלי עצום.
ב. ככל כלי גדול, צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם. העובדה שאצל חלק מהמגיבים כלי זה הפך להיות כלי חרוף וגידוף, עלבון ושקרים, התלהמות ואלימות היא הליכת פושעים בדרך של כישלון כפול: הן מצד העובדה שהדברים הנכתבים באופן מחפיר הם אסורים באיסורי דאורייתא חמורים ביותר הכוללים הלבנת פנים, לשון הרע, שקר וכדו' (לעתים קורה שכדי לבקר עמדת כותב על דין דרבנן כלשהו עובר המגיב על איסורי תורה שכאמור הם החמורים ביותר), והן בשל העובדה שהם משחיתים את הכלי הזה, ומונעים את כל הטובה שיש בו. רבים מכותבי המאמרים או התשובות כלל מדירים את רגליהם מהטוקבקים בשל השתלטות העוול עליהם, ועל ידי כך נאבד מן העולם כלי חיוני לבירור האמת ולחיזוק הדיון.
ג. באופן עקרוני, יש להתייחס לטוקבקים כשם שמתייחסים להבעת דעות בעל פה, ולאור ההלכות הקשורות בדיני הדיבור. העובדה שמדובר באינטרנט ובתגובה כתובה אינה משחררת את האדם מהדרכות ההלכה בתחומי עבירות הדיבור, ומעקרונות המוסר בתחומי בין אדם לחברו. הדבר מתחיל בהזדהות ובהתרחקות מן השקר כאשר מזדהים באופן שקרי, ממשיך בהתייחסות ענייינית לגופו של דבר ולא לגופו של אדם, ומסתיים בכוונה לשם שמיים.
ד. ועתה לשאלותיכם: באופן עקרוני, היה ראוי להטיל על בעלי האתרים לסנן טוקבקים אסורים, בשל העובדה שהם אלה שנותנים פלטפורמה להם, מסייעים לדבר עבירה, ונחשבים כמי שבידם לתקן ואינם מתקנים. ברם, הטלה חובת אחריות זו תביא למעשה לסגירת האפשרויות להגיב, הן בשל העלויות הרבות שיש בכך, והן בשל העובדה שבעלי אתרים יעדיפו לא להסתבך ויחסמו בכלל את אפשרות הדיון. מעבר לכך, יש גם סברא לומר כי שהאחריות שלהם אינה ישירה, ולמעשה האחריות על הדברים הקשים מוטלת בעיקר על הכותב אותם. על כן נראה לי כי מבחינה הלכתית בעלי אתרים צריכים להקים מעין ''קו חכם'' שיאפשר למי שמבקש להוריד טוקבק מסוים בשל הפגיעה החמורה שיש בו לפנות לבעל האתר, ובעל האתר יוריד אותו מיד. כמובן, שהדברים לא באים למנוע דיון חריף ונוקב, אלא רק את הטוקבקים שיש בהם עבירות חמורות על דברי התורה.
ה. בעל האתר חייב להיזהר מיצירת מצג שווא על ידי צנזור טוקבקים בשל העמדות שיש בהם, ובשל העובדה שהוא רוצה לקדם עמדה מסוימת. זהו ''מדבר שקר תרחק'' מובהק. מנגד, קוראי הטוקבקים צריכים להטמיע בעצמם את ההכרה שהמציאות המתגלה בטוקבקים היא מסוננת ומעוותת לעתים.
ו. באופן כללי, צריך למעט בסינון טוקבקים. זוהי טכניקה בזויה ידועה להתיר ביזוי תלמיד חכם על ידי קביעה שמותר לבזות אותו, כי הוא תלמיד חכם וכדו'. לגבי דיון האם האדם מושחת או לא - הדבר אינו מתחיל בטוקבט, אלא בשאלה האם בכלל היה מותר לפרסם את הידיעה על השחיתות או אי-השחיתות, וצריך לדון בה בהקשר אחר.
ז. דיון ציבורי בעובדות שליליות אכן צריך להתקיים לאור כלל החפץ חיים, ומתוך מודעות עמוקה לעקרונות המצויים בהם. לא צריך לצאת מנקודת הנחה עקומה שבכל זאת לא מאמינים לדברים, אלא לצאת מנקודת הנחה בסיסית שמה שחובה לומר - אומרים, ומה שלא חובה לומר - לא אומרים. לא מדובר כאן על ''מותר'', אלא או על ''אסור'' או על ''חובה''.
ח. כאמור, עקרונית אין הבדל, אלא שצריך להתאים את הלכות הדיבור למדיה. למשל: להיות מודעים שבניגוד לדיבור - טוקבק נשאר לנצח, ועולה במנועי חיפוש לעתים, ועל כן משמעותו חמורה יותר, וכדו'.
כל טוב


 


 

 

 

בית המדרש