ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

עת לבקר ועת לשנות מפני השלום

ע"י: הרב יובל שרלו

מתי לומר ביקורת גם אם היא פוגעת? מתי יש לשנות מפני השלום? על כך בתשובה הבאה

סוגיית היסוד בנושא מרכזי זה (שכן חותמו של הקב''ה אמת) היא ההכרעה כבית הלל, הקובעים כי בפני כל הכלות רוקדים ''כלה נאה וחסודה''. בראשונים ובאחרונים מצאנו נימוקים שונים להכרעה זו: חלק (רי''ד, ריטב''א) כתבו שהכרעה זו היא ככל ההכרעות בהם מצווה אחת (שלום, שמחת כלה) דוחה איסור שקר או מדבר שקר תרחק; חלק עידנו את העימות ואמרו כי בית הלל עצמם נקטו בנוסח מעורפל, כשכל אחד יכול להעניק לו משמעות אחרת; וכן הלאה. ביסודו של דבר לא רק שכך נפסק להלכה, אלא שהדבר לווה בכלל: ''לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות''.
ברם, מובן הדבר כי כמו כל נושא בהלכה, אף הנושא הזה הוא חלק ממכלול גדול יותר. מול ההכרעה הסוגייתית הזו עומדים שיקולים אחרים וביניהם:
א. ככלל, הכרעות מעין אלה הן הכרעות ספורדיות, למקרים מסוימים, ולא לתרבות של חיים. הריטב''א בעבודה זרה למשל מבאר כי הכלל ''מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'' אינו יכול להיות כלל המנחה והמשתיק כל ניסיון ללמד הלכה או לקדם את שמירתה בציבור, והוא נכון רק כאשר מדובר על אירוע בודד.
ב. ביקורת היא חיונית, ולא ניתן להתקדם בעולם בלי לשמוע דברים שמקדמים את האדם, גם אם לא נוח לו לשמוע אותם. המעיין בנימוקים המופיעים לפסיקת בית הלל ימצא שהאחרונים מנמקים בין השאר את הפסק וכן את הכלל ''מעורב עם הבריות'' כיוון שלא ניתן כבר לתקן ולשנות. על כן, במקום בו הביקורת תהיה ביקורת בונה ותתקבל ברצון - בוודאי שיש לשוב לדברי האמת.
ג. חז''ל לא טיפחו תרבות של שקר. למעשה, הביטויים המופיעים בחז''ל על כך הם ''לשנות מפני השלום'', לאמור: אין מדובר בשקרים חזיתיים, אלא בתחום האפור, שאמנם עמידה קפדנית על העמדה תפגע, אולם גם השינוי אינו שקר של ממש. אני מנצל את ההזדמנות לקרוא להוציא מהלקסיקון את הביטוי ''שקר לבן'', וזאת משתי סיבות: המהותית היא העובדה ששינוי בדיבור וזיוף באמירה מותרים רק כאשר יש צורך חיוני, והם משיגים אידיאה המוכרת בהלכה כחשובה, כמו השלום; הסיבה השניה היא הסיבה הסגנונית: שינוי מפני השלום אינו ''לבן'' - הוא ''אפור''. כשאומרים ''לבן'' הדבר מקרין זלזול במשמעותו; כשאומרים ''אפור'' מדגישים את הבעייתיות.
מה אפוא לעשות בפועל ? בפועל הטוב ביותר הוא לבנות אישיות של דוברת אמת, אך יודעת לעשות זאת בחיוך ובחן, ועל ידי כך גם נותרים נאמנים לאמת וגם לא פוגעים. כשזה לא אפשרי, יש לבחון את המצב: אם לא ניתן כבר לשנות - נפסק להלכה באופן חד שיש ללכת בעקבות בית הלל ולשנות מפני השלום, כל זה כשאין מדובר בהתנהגות קבועה, אלא באירועים חריגים; אם ניתן לשנות, יש לבחון כל מקרה לגופו, ולבחון שכר אמירת האמת כנגד הפסדה.

 

 

בית המדרש