ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

לשון הרע ופורום תקנה

ע"י: הרב יובל שרלו

אני רוצה לשאול משהו במישור העקרוני וזה העניין של לשון הרע והלבנת פנים. אני אשאל את זה בצורה הכי חדה: האם ביום הכיפורים כשתתוודה על לשון הרע והלבנת פנים תחשוב גם על הפרשה של הרב אלון?

שאלה:

שלום לרב יובל שרלו שליט"א.
אני מאוד מכבד את סרובך העיקש לדון בפרשת הרב מוטי אלון ובפרטיה, ועל זה שעד להודעת המשטרה לא אמרת דבר וגם את העובדה שנשלחת על ידי פורום תקנה לייצג היום אותם ואחר כך אתה מתכוון לשוב ולשתוק עד שיגיע היום המתאים. זה מה שכתבת לי ואני מבין את זה אפילו שזה לא נוח לי כבוגר חורב וישיבת הכותל לקבל. אני גם מעריך מאוד את מה שכתבת לי באופן אישי בעבר ואסרת עלי לפרסם ועל הנכונות שלך לענות להתקפות הקשות שלי. שמעתי אותך היום בגלי צה"ל ואת זה שלא הסכמת לדבר על המקרה אבל גם שמעתי שאמרת שזה מעשים מאוד חמורים.
אני רוצה לשאול משהו במישור העקרוני וזה העניין של לשון הרע והלבנת פנים. אני אשאל את זה בצורה הכי חדה: האם ביום הכיפורים כשתתוודה על לשון הרע והלבנת פנים תחשוב גם על הפרשה הזו ?
אני לא יודע אם מותר לשאול ככה אבל זה הכי פשוט.
סליחה
בחור ישיבה (לשעבר)

 

תשובה
שלום וברכה
השאלה כבדת משקל. לא אענה עליה במישור האישי אלא במישור ההלכתי בלבד, ואת השאלות הנוגעות לקשר שלי עם הקב''ה אותיר כמובן לעצמי בלבד.
א. איסורי לשון הרע הם מהחמורים ביותר שיש, אם לא החמורים ביותר הקיימים. הרמב''ם בהלכות דעות מבאר שהם חמורים יותר אפילו מגילוי עריות שפיכות דמים ועבודה זרה. איסור הלבנת פנים ברבים חמור עוד יותר, ונוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן של אש ואל ילביןפני חברו ברבים. זו חייבת להיות נקודת המוצא של כל מי שקשור לנושא הזה, מכל כיוון ומכל עניין.
ב. על שולחנו של פוסק ההלכה במקרה הזה לא נמצאות הלכות אלו בלבד. שכן, מהצד השני עומדת חובת ''לא תעמוד על דם רעך'', וכן ''ובערת הרע מקרבך''. על השולחן נמצאים דברי הנביאים, המחייבים את האדם בצורה חד משמעית ובלתי מתפשרת לעמוד לצד הצודק, ואם הוא גם הצד החלש - על אחת כמה וכמה. אסור לאדם לשתוק בשעה שנעשה עוול, ובוודאי שאסור לו להניח למצב בו עוול עתידי יתרחש.
ג. שני הקטבים האלה נמצאים לא אחת בסתירה. הגמרא מספרת על עד אחד שלקה, בשל העובדה שעדותו לא קבילה, ואף שהוא לא היה החוטא, הוא הלוקה כי הוא הלבין פנים ואמר לשון הרע. לעומת זאת, הגמרא מדברת בחומרא על מי שבידו לתקן עוול ואינו מתקן.
ד. החמרה בדיני לשון הרע ובאיסור הלבנת פנים במקום בו נעשה עוול - אינה עשיית מצווה, אינה החמרה, כי עם עבירה חמורה; זלזול באיסורים אלה, ועמידה אוטומטית לצד המתלונן - אינם עשיית מצווה, כי אם עבירה חמורה. זו הדרך בה צריך לנווט בין שתי החובות האלה.
ה. אתה אינך רשאי (מבחינה רוחנית מוסרית פנימית) לשאול את השאלה הזו אם אינך שואל את עצמך את אותה שאלה באותו נוסח בכיוון ההפוך: '' האם ביום הכיפורים כשתתוודה על לשון אי עשיית עוול ואי מניעתו תחשוב גם על הפרשה הזו, ותתוודה לפני הקב''ה על כל ההאשמות שהטחת במכתבים הקודמים בפורום תקנה, ועל העובדה שהשתלחת בנפגעים ולא הצטרפת אלינו בעמידה לימינם ? רק מי ששואל את עצמו את שתי השאלות - מחפש את דרכה של תורה באמת.
ו. את התשובה שלי לשאלה זו אתה יכול למצוא בגיחה שלי היום בשליחות פורום תקנה לתקשורת. למרות מאות השאלות שהופנו בנושא זה אני לא מתכוון לפרסם דבר, אלא רק את השאלות העקרוניות כמו זו שאתה שאלת

כל טוב וכאב גדול

 

 

בית המדרש