ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מכון המשפט והרב קוק

ע"י: הרב יובל שרלו

אנו חייבים לכונן יותר ויותר את עולמנו הקיומי על בסיס המאבק ברשע ובעוול, ללכת בדרך התורה ולאור דברי הנביאים ולדאוג לאלה שקולם אינו נשמע, ושאין להם את אותו כוח שיש לנמצאים במרכז החברה. התביעה הזו יונקת כאמור מנצחיות התורה, שבסיס מהותה הוא לתקן עולם במלכות ש-די, ולהוציא את החברה מהתוהו ובוהו האלים שלה אל מחוזות היושר והמוסר.

 


בשערי עיר יהודית יושבים "שופטים ושוטרים". מעצם ישיבתם שם הם מקרינים כלפי כל הבא לעיר זאת כי אין מדובר במקום הפקר. מעמדו של הזר הוא מעמד תלוש וחלש. כבר קין התלונן כי גזירת "נע ונד תהיה בארץ" משמעה "והיה כל מוצאי יהרגני"; אברהם למד זאת על בשרו בבואו למצרים ולגרר; המלאכים למדו זאת בבואם לסדום; יעקב למד זאת על בשרו בבואו לחרן; עם ישראל כולו למד זאת בבואו למצרים; למעשה - לא השתנה דבר, והזר והחלש בחברה נמצאים בסיכון מתמיד, שכן הם החוליה החלשה כלפיה ניתן לעשות כל עוול וכל רשע. בשל כך מלמדת התורה כי חובה עלינו למנות שופטים ושוטרים בשערים; כי "גר לא תונה ולא תלחצנו; וכי "ינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר, ותוכחות מוסר שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו" (רמב"ן שמות).


עקרונות מוסריים אלה של התורה מהווים את אחת הבשורות הגדולות של תורת ישראל. לא זו בלבד, אלא שהכהן הגדול מאחיו, הרב קוק זכר צדיק לברכה, שהיום (ג' באלול) אנו מציינים את יום פטירתו, העריך כבר לפני למעלה ממאה שנים שהדרך היחידה להתמודד עם הכפירה היא לעסוק בהיבטים המוסריים של התורה. לקביעה זו שתי משמעויות: ראשונה בהן היא התנהגות המוסרית של נושאי התורה: "כי רק ההנהגה הטובה המוסרית במעשים טובים ובמדות טובות, היוצאת מבעלי תורה צדיקים ויראי ד', היא הערובה היותר נכונה לסלק את היסוד המוטעה של הכפירה המוסרית. וכשהיא מסתלקת מתגלה הרפיון של הכפירה המדעית, ועול הברזל הדמיוני, של השלילה, המחליש כחם של ישראל, נשבר מאליו, וממילא חוזרת האורה האלהית להאיר בנפשות, והכחות הלאומיים הולכים ומתאחדים, וברכת החיים והשלום מתקרבת לבא על ישראל" (אדר היקר עמ' מג).


שניה בהן היא הבחינה המתמדת של ההיבטים המוסריים של התורה עצמה: "אבל כדי להניח מקום אל דרישת הצדק והיושר שנוכל לזכות על ידה את כל בני עמנו לשוב בתשובה שלמה לתורת השם ית' ושלימות שמירת ברית ד' אשר עמנו, עלינו לסקל את דרך הדרישה הטבעית מכל אבני הנגף שיכולות להימצא באופן הציורים של היושר הטבעי עם הסכמת דרכי התורה. והוא על ידי מה שנבאר יפה את המושגים שנראים כסותרים את חוקי המוסר הטבעיים מפני הבנה בלתי שלמה בתורה, כמו שהשתדלו הראשונים ז"ל להתאים דרישת הפילוסופיא אל התורה בכל האפשר..." (לנבוכי הדור, ג).


 זאת אפוא המשימה הגדולה המוטלת עלינו על פי התורה, בין במובנה הנצחי ובין בתביעות המיוחדות הקיימות היום. אנו חייבים לכונן יותר ויותר את עולמנו הקיומי על בסיס המאבק ברשע ובעוול, ללכת בדרך התורה ולאור דברי הנביאים ולדאוג לאלה שקולם אינו נשמע, ושאין להם את אותו כוח שיש לנמצאים במרכז החברה. התביעה הזו יונקת כאמור מנצחיות התורה, שבסיס מהותה הוא לתקן עולם במלכות ש-די, ולהוציא את החברה מהתוהו ובוהו האלים שלה אל מחוזות היושר והמוסר. היא גם יונקת מהאבחנה המדויקת של מורנו ורבנו הרב קוק זצ"ל. - המחסום המרכזי העומד בין כלל האומה ובין אלוקי ישראל הוא הפער התדמיתי הקיים בין המוסר והצדק ובין התורה. כדי להשיב את כולנו לאור ד' אנו מחויבים לסתום את הפער הגדול הזה, בין על ידי התשובה האישית שלנו להיות נושאי תורה מוסריים ובין על ידי הלימוד המעמיק של היסודות המוסריים אשר בתורה. בדרך זו אנו נממש את שערי העיר היהודית כראוי, ונהיה אנחנו לדודנו ודודנו לנו.
המאמר התפרסם בעלון 'שבתון' לשבת פרשת שופטים תש"ע.

 

 

בית המדרש