ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

קבלת הברית כאומה

ע"י: הרב יובל שרלו

אל נא נתחפר בקונכייתנו אלא נפעל כולנו להשיב את האומה בכללה לדרכה - מן המסד החברתי ועד לנאמנות למצוות ד´. כך נקיים את הברית ונקבל את השנה החדשה בברכה.

 


 "ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ד' א-להינו ואת אשר איננו פה עמנו היום" - לא עם יחידים נכרתה הברית בינינו ובין ריבונו של עולם, כי אם עם האומה בכללה. כציבור יצאנו ממצרים, מסביב להר סיני חנינו כאיש אחד ובלב אחד, וברית הנצח שנכרתה בין הקב"ה ובין עם ישראל נכרתה עם הציבור כולו. התורה אף מדגישה כי אין מדובר בציבור שנכח בכריתת הברית בלבד, כי אם לאורך הדורות כולם אנו ניצבים לפני הקב"ה כיחידה אחת.


דברי תורה אלה אינם דרשה בלבד, כי אם היסוד העיקרי בשאלת ההתנהלות בתוך העולם היהודי. יש לברית כללית זו השלכות רבות ומגוונות. אחת הידועות שבהן היא היסוד של "לפני עוור לא תיתן מכשול" שהורחב הרבה מעבר לעיוור שאינו רואה תקלות בדרך, ונפסק להלכה כאחריות של על אחד מאתנו לכך שאף לא אחד מעם ישראל יחטא. אין אנו רשאים לסייע ולהנחות אדם מישראל שבחר שלא לקיים תורה ומצוות, ואין אנו מכירים בפטור שהוא נטל לעצמו מברית זו. אנו שואפים בכל מאודנו לצרף את כולם לברית זו, ועושים זאת בדרכים הפונות לבחירה החופשית האמיתית ולהעצמת הזהות היהודית הפנימית. היבט נוסף של עיקרון זה הוא הכלל ההלכתי של "כל ישראל ערבין זה בזה". אחת המשמעויות לכך היא הדחייה המוחלטת של תפיסת "אני את נפשי הצלתי". כולנו מצויים בסירה אחת, ואם אנו דואגים רק ליראת השמיים שלנו אך שוכחים את האחריות לעם ישראל כולו - אין אנו מממשים את הברית המיוחדת הזו. מכאן התפיסה הממלכתית של כשרות והמחשבה האם ההחמרות השונות תבאנה לפריחה מבורכת של ההקפדה בכשרות או להתרחקות רבה של יהודים נוספים מדיני כשרות, דבר הפוגע בברית האומה וא-לוהיה; מכאן האחריות לכלל ישראל בנושאי גיור וצניעות, שבת וריבית, וההכרה המתמדת כי גם אם אנו נהיה צדיקים גמורים בחיינו האישיים והפרטיים, אין אנו ממלאים את החובה שהוטלה עלינו בברית עם ריבונו של עולם, ובסופו של דבר אנו ניפול ביחד עם כולם אם ח"ו לא נעשה את רצון ד'. כל התפיסה הכלל ישראלית יונקת מנקודה זו, והיא המנחה את דרכה התורנית המיוחדת של הציונות הדתית. השאיפה לקדם בכל עת את הנאמנות לברית, את השיבה, את קיום המצוות ואת הנאמנות לתורה - של כלל ישראל כולו.


בערב ראש השנה יש לדברים אלה משמעות מיוחדת. לא רק כיחידים אנו עומדים בפני הקב"ה, כי אם גם כאומה. ישנם דברים רבים שצריכים אפוא להטריד את מנוחתנו. ביניהם כמות האלימות ושפיכות הדמים; הרוע, החיפוי על הרע מחד גיסא וההשתלחות בלשון הרע מאידך גיסא; השחיתות הציבורית והפגמים האתיים הרבים; זיהום הסביבה; הגדלת מספר האנשים ה"שקופים" שאין אנו משמשמים להם לפה; הנאמנות לאמת; הקשר לארץ ועוד עניינים רבים אחרים, שאין אנו רשאים להתעלם מהם ולפנות אך ורק לדביקות האישית שלנו בתפילות הימים הנוראים. בשל העובדה שאנו חלק בלתי נפרד מהציבור בכללו, וגורלנו האישי קשור בקשר עבות לציבור כולו - כל אחד מהעניינים המאפיינים את הציבור הוא חלק מזהותנו האישית, ומהעמידה שלנו מול הקב"ה. אל נא נתחפר בקונכייתנו אלא נפעל כולנו להשיב את האומה בכללה לדרכה - מן המסד החברתי ועד לנאמנות למצוות ד'. כך נקיים את הברית ונקבל את השנה החדשה בברכה.
המאמר יתפרסם בעלון 'שבתון' לפרשת ניצבים

 

 

בית המדרש