ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אחריות חולה נפש על חטאיו

ע"י: הרב יובל שרלו

לקראת הימים הנוראים עולות שוב ושוב שאלות של מטופלים אלה בנוגע לחובותיהם בקיום מצוות. מצד אחד, עולה תחושה של חוסר אונים מול הצורך לקיים מצוות בזמן שהמחלה פוגעת בשיפוט התקין, או לחילופין בזמן שיש פגיעה קשה בדחף הפנימי וביכולת התפקוד. המחשבה שייענשו על אי קיום מצוות גורמת למתח כבד, ומחריפה לא פעם את סימני המחלה. מאידך, מחשבה על כך שהוא פטור ממצוות גורמת למטופלים רבים לחוש ייאוש וחוסר ערך.

 


שאלה:


אני פסיכיאטרית המטפלת בחולי נפש קשים, ביניהם חולי סכיזופרניה ומחלות דומות.
לקראת הימים הנוראים עולות שוב ושוב שאלות של מטופלים אלה בנוגע לחובותיהם בקיום מצוות. מצד אחד, עולה תחושה של חוסר אונים מול הצורך לקיים מצוות בזמן שהמחלה פוגעת בשיפוט התקין, או לחילופין בזמן שיש פגיעה קשה בדחף הפנימי וביכולת התפקוד. המחשבה שייענשו על אי קיום מצוות גורמת למתח כבד, ומחריפה לא פעם את סימני המחלה.
מאידך, מחשבה על כך שהוא פטור ממצוות גורמת למטופלים רבים לחוש ייאוש וחוסר ערך.
אשמח לדעת מהי דעת ההלכה בנושא, וכן כיצד עלי לענות למטופלים בשאלות אלו.


 


 


תשובה


שלום וברכה
הנושא בו את עוסקת מחייב אנציקלופדיה של ממש, ולא תשובה קצרה באתר זה, בשל העובדה שמדובר באחד הנושאים הקריטיים ביותר. אין מסורת הלכתית מסודרת על כך, בשל העובדה שההלכה הכירה רק מצב של ''שוטה'' שכיום היינו מתייחסים אליו כ''פסול דין'', אולם דיון מסודר בכל המרחב שבין תפקוד נורמטיבי ובין חולים במחלות נפשיות מסוימות נמצא במצב ראשוני הזוקק פיתוח משמעותי של מקורות הלכתיים שמלכתחילה אולי לא עסקו בנושא הזה (כגון ''אונס עצמי'' וכדו'), אולם הם רלוונטיים לכך.
על כן, מה שאני כותב הוא ראשי פרקים בלבד, והם ישמשו לך כעזרה ראשונה בלבד, ולא כדבר מה מסודר ומקיף:

א. חשוב מאוד לפתוח בתדמית האלוקים. חלק מאתנו סובלים בשל העובדה שאנו רואים את ריבונו של עולם כמי שיושב בשמיים ''ומחפש אותנו'', ונוקט במדיניות של פנקסנות בלתי מתפשרת. חשוב לדבר גם בשפה אחרת על הקב''ה, על אהבת ד', על הקב''ה כאב רחמן וכמי שמקבל אותנו ולא כמי שכל מהותו היא לשפוט.
ב. חלק מכך הוא לדבר על כך שהוא לא מבקש להכשיל אותנו אלא לתבוע מאתנו את מה שאנחנו מסוגלים לעשות ולטפס אליו, ולא לתבוע את מה שאנחנו לא מסוגלים לעשות.
ג. עיקר העיקרים הוא ''רחמנא ליבא בעי'', לאמור: שאלת הלב הטהור.
ד. ההלכה מכירה במצבים של ''אונס פנימי'', לאמור: שקיימות נסיבות בהן אדם אינו מצליח לבחור את בחירתו החופשית לא בשל כפיה מבחוץ, אלא בשל תהליכים פנימיים העוברים עליו. חלק מהמצבים בהם הם פוחדים יוגדרו על ההלכה כמצבים כאלה, ועל כן הם חוששים לחינם ומתוסכלים לחינם.
ה. על כן, מה שכנראה יעזור הוא אימוץ המשנה במסכת אבות ''לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין ליבטל ממנה'', לאמור: מה שאפשר לעשות - עושים ולא מתבטלים, ומה שלא ניתן לעשות - מכירים בכך שלא עליך המלאכה לגמור, אך לא שוכחים את השאיפה ואת הרצון ואת הלב הטהור להיות מסוגלים לעשות את מה שיהיה ניתן לעשות בעתיד.
מקווה שעזרתי במעט, ואם יש צורך בעוד, אשמח
ניתן לקרוא מעט על כך ב http://www.ismal.co.il/imgs/uploads/refua-umishpat-27-139.pdf אולם המאמר אינו עוסק בשאלה שבקשת לדון בה.
כל טוב


 


 

 

 

בית המדרש