ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

בתי הכנסת והאחריות לעולמו של הקב"ה, שמירתו ופיתוחו

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו קורא לשמירת סביבת בית הכנסת כסביבה ירוקה

 


מבוא:


אחת הסכנות הגדולות שיש בעיסוק בסוגיות העומדות על סדר היום, היא התחושה העמוקה כי אם מדברים על נושא מסוים - יצאנו ידי חובה, שהרי עסקנו בנושא. בשל כך, נושאים רבים עולים על סדר היום הציבורי, ונידונים, אך אין שינוי של ממש, כי לא נטלנו על עצמנו את המשימה המתמדת של חתירה לשינוי. דוגמה מצוינת לדבר היא השיח על שמירת העולם, בל תשחית, ההתחממות הגלובאלית וכדו', העולה מידי פעם לדיון, ונשמעים דברים רבים על כך, אולם מקבלי ההחלטות מועטים הם, ודומה כי אנו שלא שייכים למעגל מקבלי ההחלטות פותרים עצמנו בעצם הדיבור על הנושא.


ברם, יחסה החד משמעי של התורה לאחריות שלנו על העולם, למעמדו של האדם בתור המופקד על שלמות הבריאה, מצוות התורה הקשורות בשמירה על הסביבה ובעיקר לאור טעמי המצוות של הראשונים וכדו', מחייבים אותנו להיות קשורים בעבודה מעשית המקדמת את קיומו של העולם, התפתחותו, וקיומו לדורות הבאים. על כן, גם בנושא זה אנחנו צריכים לעשות פעולות מעשיות, ואין מקור אנרגיה ומוקד משמעותי יותר להתחיל בו מאשר בית הכנסת


בראש ובראשונה אנו חייבים להטמיע בתוכנו את ההכרה כי אין מדובר בעניין שהוא "חילוני" ומחוץ התרומה המיוחדת שלנו. מובן הדבר כי הסדר הראוי הוא "קשוט עצמך תחילה", ובדרך זו מסודרים הדברים. מוצעות אפוא פעולות ראשונות לנושאים אלה.


 


 


א. סביבת בית הכנסת כמקום המקרין אחריות לעולמו של הקב"ה:


הגדרת הבעיה:


סביבת בית הכנסת פוגעת לא אחת בעולם ריבונו של עולם. הדבר בא לידי ביטוי בתחומים רבים: אנרגיה, פסולת רבה בעיקר מ"קידושים" וכן הבעיה שיוצרים דפי פרשת השבוע, רעש וכדו'. על כן הדבר הראשון שיש לעשות הוא להפוך את סביבת בית הכנסת ל"ירוקה" יותר.


 


מהם הדברים הראשונים שניתן לעשות ?


  • חיפוש דרכים למניעת פסולת כה רבה בקידושים: פחות כלים חד פעמיים; קנקנים קבועים במקום קנקלים; מפות במקום מפות חד פעמיות (בדרך מועילה); שימוש בנייר ממוחזר בנושאים השונים של בית הכנסת וכדו'. במסגרת זו - תיאום עם הרשויות למיקום פחי מיחזור ליד בית הכנסת ופינוי פסולת מופרדת אליהם.

  • תביעה חד משמעית עם הכרעה פנימית שלא להכניס דפי פרשת שבוע לבית הכנסת שלא ניתנים


למיחזור (על העורכים להקפיד על אי ציטוט השמות שאינם נמחקים). זו עמדת ביניים בין שלילת דפי פרשת השבוע בכלל (מסיבות מגוונות, ולא רק ירוקות) ובין המשכת המצב הנתון.


  • צמצום מפגעי הרעש בבית הכנסת - כלפי מתפלליו וכלפי שכיניו (מסיבות שונות ומגוונות).

  • חיסכון באנרגיה: נורות חסכוניות, שעות מזגן, התקנת דוד שמש, וכדו'.


 


ב. ניצול בתי הכנסת כמקום מחנך לשימוש נכון בדרך:


הגדרת הבעיה:


בית הכנסת הוא גם מוסד המעצב את דמות הקהילה. בשעה שבית הכנסת עצמו מקפיד על היותו "ירוק", הוא מסוגל לחולל שינוי בקהילה.


 


מהם הדברים הראשונים שניתן לעשות?


  • אם כבר יש דפי פרשת שבוע - העדפת דפים שנושא זה חשוב להם - בתכנים ובתוכן.

  • דרשות הרבנים ושיעורים שונים העוסקים בנושאים אלה; שותפות בשבתות שמוקדשות לעניין, כגון שבת פרשת נח.

  • הרצאות של אנשי מקצוע בתחומים השונים הקשורים בכך.

  • הימנעות בית הכנסת עצמו מבזבוז ומהריסת העולם.


ג. הרחבת השפעת הקהילות על החברה הישראלית כולה:


מה ניתן לעשות ?


מאבקים קהילתיים משותפים (בשל העובדה שהקהילה מאורגנת יחסית) עם ציבורים נוספים למניעת מפגעים סביבתיים; השבת הרצון לקדש שם שמיים גם בנושאים "הירוקים", ולגרום לאמירת "אשרי זה שלמד תורה".


 


 


 


 


 


 

 

 

בית המדרש