ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

על השכלה סכנות ומה שביניהם

ע"י: הרב יובל שרלו

על רקע מאמרי הפחד מההשכלה וסכנותיה מסביר הרב שרלו את היחס בין סכנות וההתמודדות איתם לבין הצורך ללמוד ולהשכיל

 


ארץ ישראל היא הסכנה הגדולה ביותר לעולמו הרוחני של עם ישראל. את זה כתב משה רבינו בתורת ד'. ספר דברים חוזר ומזהיר מפני הסכנות הרוחניות של הכניסה לארץ, בשל העובדה שיש בארץ תרבות כנענית מפותחת, שפע חומרי, בתים טובים אשר לא בנית, והיא ארץ שרבים בה הפיתויים. ואף על פי כן, ציווה אותנו ריבונו של עולם להיכנס לארץ ישראל על שלל סכנותיה, ומי שסרב להיכנס נידון בחטא המרגלים. התורה מלמדת אותנו בכך את דרכה: פחד רוחני אינו הגורם המכתיב את סדר היום, ולא הוא שיקבע את אשר יש לעשות או להימנע ממנו. פחדים הם גורם שיש להתחשב בו אך לא להיכנע לו, יש להתמודד עימם אך לא להניח להם לקבוע את דרכה של תורה. פועלים בדרך הנכונה מפני שהיא נכונה, מתמודדים עם הסכנות שלה ולא נופלים ברשת הצל האחורי של האור הגדול, ולא חיים של פחד אלא חיים של עוצמה. ריבונו של עולם ברא אותנו בצלם אלוקים ולא כערער בערבה הניגף בפני כל רוח.


עולם ההשכלה הוא נכון בשל החכמה הגדולה המצויה בו. בשל כך אנו מאמצים אותו אל לבנו בחום, נמצאים בתוכו, ומרחיבים את עולמות הדעת האנושית. אמירה זו אינה סותרת את הצורך המתמיד להתמודד עם סכנותיו - למן הסכנה שמא יבוא במקום התורה ולפניה וישכיח את החשוב מכל והיא ברית התורה, ועד הסכנות ש"כל באיה לא ישובון" בשל העמדה הביקורתית שהוא מטמיע באדם; נשים אינן מפלצת, והן לא נמדדות כמי שמאיימות באופן מתמיד על עולמו הרוחני של האדם. הן חלק בלתי נפרד מהחברה השלמה שכולנו חיים בה. צריך להיזהר מעבירות צניעות ומנפילה, אך לא להפוך את הפחד הזה למכתיב סדר היום. את העולם הרוחני מכתיבה העוצמה, האמונה בצלם אלוקים שבאדם ובבחירה החופשית הטובה שבנו; ספרות אומנות ותרבות הם חלק בלתי נפרד מהחיים, ומכוח היצירה שהקב"ה טבע בנו. על כן אנו עוסקים בתחומים אלה מלכתחילה ובעוצמה, ובשל פחדי הנפילה נזהרים ושמים גבולות, אך לא נמנעים מלהיכנס לארץ המובטחת של הטוב האלוקי.


אין אנו חפצים בניסיון, ואנו מתפללים "ואל תביאנו לידי ניסיון". המטרה אינה התגרות ביצר הרע וניסיון למשוך אותו בדווקא להתמודדות. המטרה היא לחיות בעולמו של הקב"ה מתוך עוצמה רוחנית גדולה, תחושת שליחות עמוקה, והליכה באותה דרך שהוא כתב בתורתו. לא נזירים היו אבותינו ואמותינו, ולא בורחים מפחד מפני העולם. הם ששרטטו לנו את מהלך החיים היהודי, שאינו חרד כי אם חי, ואינו מתייחס לעצמו ולסביבתו כאל איום כי אם כאל אתגר.

 

 

בית המדרש