ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

קשה לשמור נגיעה בשלב האירוסין-מה לעשות?

ע"י: הרב יובל שרלו

איך אפשר לשמור על נגיעה בזמן האירוסין?זה מאוד קשה! ניתן לתקן אם חוטאים? על כך בתשובה הבאה

 


שאלה:


שלום לכבוד הרב!


ב"ה לפני חודש זכיתי להתארס עם אישה מדהימה, מכל הבחינות. בן אדם זהב ממש, טוב לב, רמה דתית גבוהה, כל מה שחיפשתי באשה. החתונה בעז"ה בעוד 3 חדשים. הקשר בינינו מאד מאד טוב, זורם, כיף, אין לנו בכלל התלבטויות, ובכלל עברנו הרבה משברים וקשיים בדרך לכאן כך שברור לשנינו שהרגשות עכשיו בכלל לא מזויפים ומצבנו טוב ב"ה.
הבעיה שלנו היא בשמירה על כללי הצניעות לפני החתונה, מה שנקרא "שמירת נגיעה". כאן המקום לומר ששנינו מגדירים את עצמנו ברמה דתית גבוהה, היא התחנכה באולפנה די דוסית והיא מבית באמת חזק, אני תלמיד בשיעור ו' בישיבת הסדר, שנינו מאמינים באמונת והלכת ישראל בתום לב ורוצים לשמור על הכל כמו שצריך. שנינו לא חלמנו שנגיע לזה אי פעם. תמיד ששמעתי אנשים מדברים על כמה קשה לשמור נגיעה בתור חברים או מאורסים זה היה נשמע לי הזוי, כאילו מה תשמרו על עצמכם! זו הבחורה שאתם הולכים לבנות איתה בית בעז"ה, למה לחלל את כל זה? גם ארוסתי חשבה באופן דומה עד שזה הגיע לנו...
ישבתי ושאלתי את עצמי, איך כזה דבר קורה? איך אני, שבחיים לא הייתי מעלה על דעתי שאגיע לזה נופל ככה עם אשה כל כך יקרה לי?


מה לא ניסינו??? אנחנו מקפידים על הייחוד ההלכתי היבש, אבל הוא לא עוזר יותר מדי... נכון, הוא מונע מהגעה לדברים יותר גרועים, אבל אם אנחנו יושבים על ספסל בפארק, מה אמור למנוע מאיתנו לגעת אחד בשניה? הרי ברגע שמישהו יתקרב נפסיק, אף אחד לא ידע! כנ"ל לגבי ישיבה בבית, אפילו בסלון כשאף אחד לא שם לרגע... ברור לנו שצריך להחמיר את הלכות הייחוד לגבינו, אבל לאן? לא להתראות בכלל? קבענו שלא נהיה בכלל במקום שלא רואים אותנו אנשים כל הזמן... אבל לאותם אנשים לא ממש אכפת בד"כ אם אנחנו מחזיקים ידיים או שמים יד על הכתף... וגם אם זה במקום שעשויים להכיר אותנו, אז אנחנו עלולים ליפול בנסיעה באוטו לשם... אז מה לעשות? להחמיר עוד ולא ליסוע בכלל לבד באוטו? רק באוטובוסים לכל מקום? ואם אי אפשר להגיע באוטובוס אז לא לנסוע בכלל?


שנינו רוצים לחזור בתשובה. אנחנו רוצים להקים את הבית בטהרה. בקדושה. אם אנחנו לא מצליחים עכשיו, מי ערב לנו שנצליח לשמור זאת אחרי החתונה כשנצטרך? הרי נהיה כל הזמן ביחד לבד לכתחילה! נישן במרחק 30 ס"מ אחד מהשניה! איך נצליח לשמור? זה מפחיד!
הרב, למה זה כ"כ קשה? למה הרצון הטוב והפנימי של האדם לא יכול להועיל לו ולשמור עליו ברגעים הקשים האלו? למה אני מרגיש ששערי תשובה ננעלים בפנינו ואין דרך לחזור? הרב איך יוצאים מזה?


 


תשובה


שלום וברכה


ראשית, בשעה טובה ומוצלחת. בראש ובראשונה אציע לך דרך אחרת להסתכל על המציאות הקשה והלא פשוטה הזו. בסיס ההסתכלות (לא השורה האחרונה ח''ו) היא שב''ה שזה כך.
לאמור: אתם נורמאליים, אתם רוצים האחד את השני, אתם שואפים לקשר מראש פיסגת הקדושה ועד הגופניות, ואתם נמשכים האחד לשני. על זה צריך לומר תודה לריבונו של עולם, ולא להתאכזב מעצם קיום המציאות הזו. שווה בנפשך כי ח''ו זה היה ההפך, וכלל לא הייתם מתאווים האחד לשני. זו הייתה בעיה של ממש, ושם היה מקום לדאגה קשה.
על כן, אין מקום בכלל לשאול למה זה קשה. ב''ה שזה כך. השאלה שצריך לשאול היא מה עושים עתה.
עכשיו צריך להתגבר. עכשיו צריך להכריע כי יש דברים העומדים מעל למימוש הטבעיות הזו.
כל מהותה של הקדושה היא פרישות, כדי לזכות בדבר מה גבוה הרבה יותר. חיים של קדושה.
לא בגלל שמישהו יתפוס אתכם, אפילו לא בגלל הפחד מפני עונשים שיתגלגלו, או כל דבר אחר מסוג זה. אלא רק מהצד של הרצון לעשות את דבר ד', והרצון לחיות חיים של קדושה. מסגרות אינן פותרות את הבעיה. על כך נאמר ש''אין אפוטרופוס לעריות''. הכלל הזה קובע כי בעריות הכל יכול להיות, ואין דבר מה שמבטיח מסגרתית שמשהו לא יקרה. אולם הכלל הזה אינו קובע שבני אדם לא מסוגלים בבחירתם החופשית לרצות במשהו גבוה מאוד, לטפס אליו, ולהחזיק בו ולאחוז בו מצד עצמו. זה מה שצריך לעשות. אל תבנו על מסגרות אלא על הנשמה הטהורה שריבונו של עולם נטע בכם, ועל ההכרה כי מתוך השמחה הגדולה שאתם כן רוצים האחד בשני, אתם גם רוצים שהקשר ביניכם ייבנה על יסודות הקדושה והבריאות הנפשית, ומכוח זה אתם מתגברים.
שערי תשובה ותיקון לעולם לא ננעלים. להפך, אתם שידעתם את הנפילה מסוגלים לדעת את הצמיחה. הצמיחה מתחילה בהכרעה שלא נופלים כי לא נופלים, בייחוד הפגישות ביניכם לדברים גבוהים ומשמעותיים, ובהתגברות משותפת בכריתת ברית ביניכם, שתהיה ברית שכוללת את הכל - מהראש המוצב בשמיים לקשר קדושתי עליון ועד הרגליים המוצבות לארץ בנורמאליות של הקשר הגופני.


על כן, במקום להיות אובד עצות כדאי פשוט למצוא אותן. העצות הן די פשוטות - להכריע נפשית ורוחנית, ולחזק את כוח הרצון, ולחזר אחר הקדושה ואחר החיזור בקדושה, ובדרך זו לבנות מחדש את מה שנפלתם בו, לקראת חיים טהורים וקדושים ושמחים ומאושרים בהמשך דרככם.

 

 

בית המדרש