ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מורכבות, התנצלות ותיקון

ע"י: הרב יובל שרלו

המשך העיסוק בשאלת שמירת בתי כנסת וותיקים והקמת בתי כנסת חדשים בעקבות הטור בשבתון שבת ויצא

בשבת פרשת ויצא השנה פרסמתי את מכתבו של פרופ' עז אלמוג על בתי כנסת ותיקים ונטושים. פרסום זה התכוון לעשות טוב, ולעורר את הציבור להחיות את בתי הכנסת הותיקים. אלא שלצערי וללא כל כוונת זדון חס ושלום הוא פגע במתפללי בתי הכנסת, וגרם עוגמת נפש שכאמור כלל לא הייתה המגמה. על כן בראש ובראשונה אני מבקש להתנצל, ולא להסתפק בבקשת סליחה אלא להביא בפני הקוראים את המציאות המורכבת יותר מזו שפורסמה. במזכרת בתיה, לדוגמה, כתבו המתפללים:"המציאות היא אחרת. בית הכנסת האשכנזי הותיק של מזכרת בתיה פעיל ותוסס ומלא בכל שבת מפה לפה. חברי קהילתנו משתתפים ותורמים למסגרות השיעורים ומפעלי התרבות התורנית של בית הכנסת הותיק, מתוך שיתוף פעולה מלא.קהילתנו (קהילת יש"י - יחד שבטי ישראל), שהגיעה למזכרת בתיה לפני שנים ספורות, מונה כ-90 משפחות וב"ה מתרחבת כל הזמן. בית הכנסת הותיק קטן מלהכיל אפילו חלק זעיר מאוכלוסייה זו. בית הכנסת שלנו פתוח לכל ומציע שילוב נוסחי תפילה של עדות מזרח ואשכנז כאחד, שיעורים והרצאות, ומהווה מוקד משיכה למשפחות מסורתיות רבות המתגוררות בשכנות". והם מעלים את השאלה האם היה נכון "להשאיר שכונה חדשה ובה כאלף משפחות ללא בית כנסת, רק למען הנוסטלגיה הכרוכה בתפילה בבית הכנסת הותיק ?".


גם מחדרה נכתב לי: "המניין שלנו,שמונה כ-50 בתי אב, היה קיים כ-30 שנה, בספריית תיכון תחכמוני בחדרה. מאחר והמקום היה צר מהכיל את כמות החברים וילדיהם, ובנוסף לא הייתה עזרת נשים ראויה, הוחלט לחפש מקום אחר...לאחר משא ומתן עם עיריית חדרה, הוקצה שטח אדמה לצורך בניית בית כנסת. תוך כדי ניסיון לקדם את הבנייה, אכן הוצע לנו ע"י רב העיר הרב ורנר שליט"א לקבל על עצמנו את אחזקת בית הכנסת הגדול בחדרה. רוב הציבור שלנו נטה לקבל את ההצעה.
כאשר הגענו לפרטי התפעול של בית הכנסת, נאמר לנו במפורש שבמהלך השנה נוכל להשתמש במקום, להוציא במקרים של אירועים מיוחדים, והחשוב מכל - בימים נוראים וביתר החגים ה"שליטה" חוזרת למפעילים הוותיקים ומקומות הישיבה שמורים למתפללי ימים נוראים אשר אינם מגיעים כלל בכל ימות השנה. כאשר טענו כי הסידור אינו מתאים לנו, השיבו לנו כי נוכל לקבל איזה חדרון לקיום התפילה.
בהביאנו את ההצעה המפורטת בפני החברים,הרוב המוחלט התנגד להצעה ברוח זו".


מה אני למד מכך ? אני למד שוב ושוב כי יש היבטים שונים לכל סוגיה בה אנו עוסקים, ולעולם אסור להביא את היבט אחד בלבד. מה שאני מקפיד עליו בדרך כלל, נפלתי בו כאן - ואני מבקש את סליחת הנפגעים באותו מקום בו נעשתה הפגיעה. לא באתי לקלקל אלא בקשתי לתקן, ולהשיב את עטרת מקומות התפילה הספוגים בדמעותיהם של ישראל ובשמחותיהם, ולהתקשר עוד ועוד למקומות התפילה הותיקים, המביעים את ההמשכיות, את האחדות, ואת המרכזיות של עולם התפילה בישראל. יהי העיסוק בסוגיות אלה מבוא לאותן שלושה נושאים העולה בהם: לשאלת הבחינה המדוקדקת של הצדדים השונים הקשורים בכל סוגיה, והטמעה חוזרת ונשנית של העובדה שהנימוקים מורכבים מאוד, ואינם חד צדדיים; לשאלת חובת ההתנצלות והתיקון במקום בו נעשה קלקול; ובעיקר - לחובתנו כלפי מקומות התפילה הותיקים, ולראיית שמירתם כמקום תפילה פעיל ותוסס כאחד מהשיקולים של כל קהילה במקומה, כדי שבקשת ההתחדשות לא תבוא על חשבון שממת מקום התפילה הותיק.
המאמר יפורסם בעלון שבתון לפרשת מקץ תשע"א

 

 

בית המדרש