ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מהסתר פנים להארת פנים

ע"י: הרב יובל שרלו

שעת הסתר פנים אלוקיים מאפשרת לנו לחוש הסתר פנים שבין אדם לחבירו מהו, ומכוח תחושה נזופה זו להתנער ולקדם את עולמנו לימים של הארת פנים האחד לשני, בין במובנים בינאישיים, ובין במובנים כלכליים מעשיים

 


יש תחושה קשה של הסתר פנים שאנו נתונים בו. צירוף הבצורת הארוכה, גם בשעה ששב מעט הגשם; השריפה הנוראה והמחיר העצום שהיא גבתה בחיי אדם ולהבדיל ברכושם של אנשים; עלית האנטישמיות ושאר עניינים שונים הקשורים במקומנו בין אומות העולם; סימנים ראשונים של משבר כלכלי המתחיל להתרחש ועוד ועוד. תחושות אלה עלולות להוביל אותנו לחיפוש אחר פתרונות קסם. זוהי שעתם המכוערת של "יודעי דעת עליון" המתירים לעצמם לקבוע בשל מה באו צרות אלו, ולטעון כי למעשה ריבונו של עולם "עובד אצלם", והוא מאמת בדיוק את מה שהם חשבו קודם לכן, ומוכיח את דרכם; זוהי שעתם של ועדי חיפוש החטאים, היודעים כי מדובר בעונש מאת ד' כנגד מי שהם לא מסכימים איתו; זוהי שעתם של בעלי העין הרעה המחפשים את הפגמים והכישלונות ושמחים בהם; זוהי שעתם של מנצלי המציאות המסובכת הזו כדי לחסל חשבונות עם יריביהם ותביעת פיטוריהם. כל אלה הן התוצאות הקשות של השעה הקשה.


אין אתנו נביא בשעה הזו, ואין אנו מסוגלים לפצח ולהבין את פשר המאורעות הקשים הבאים עלינו. אנו מאמינים כי הם נושאים עמהם שדר מסוים, אלא שלצערנו אין לנו את הכלים לפצח אותו. כל המתיימר לטעון כי הוא יודע מפני מה אירעה שעה קשה זו אומר דברים שאינם אמת, וממשיך את דרכם של נביאי השקר מימות התנ"ך, שטענו כי בידיהם מפתח פרשנות המציאות. מבחינה זו אנו מצויים עדיין בגלות, ועד שלא ייפתחו שערי הנבואה מחדש לא יהיה בידינו לקבוע דבר. התחושה היא שגם התפילות אינן מסוגלות למצות את כל אשר האדם המאמין עושה מול מציאות מסובכת זו, ואף הן נכנסו לשבלונה. לא זו בלבד, אלא שבאוזננו עוד מהדהדת קריאתו של ישעיהו הנביא שאנו שבים אליה בהפטרה של יום הכיפורים. גם אז היה העם במצוקה, וגם אז הוא צם והתפלל, וגם אז הוא שאל "למה צמנו ולא ראית" וגם אז הוא נענה כי התפילות והצומות הם סיומו של תהליך ולא פתיחתו, ובוודאי לא מהותו.


מה אפוא אנו מסוגלים לומר לעצמנו בשעה הזו ? אנו יודעים יסוד שהוא נכון תמיד. בשעה שמבקש אדם לפתוח שערי שמיים הוא נתבע בצורה מתמדת לפתוח את שערי ליבו. יכולת ההתייצבות מול ריבונו של עולם בבקשה לפתיחת שערי הטובה מותנית בשאלה האם אנו עצמנו פתחנו שערים אלו. זהו העיקרון השב ונשנה בדברי הנביאים. אין בו קביעה מפני מה באה הרעה הזו עלינו, ואין מדובר בפרשנות הסיבה. מדובר בתנאי הכרחי וחד משמעי: לא ניתן לבקש את ההארה מריבונו של עולם אם אנו עצמנו לא עושים זאת בעצמנו. פתיחת שערי החסד, פתיחת שערי הצדק. פתיחת שערי האמפתיה והשותפות, פתיחת שערי הלב וההקשבה, פתיחת הסולידריות והקשר הפנימי בינינו - כל אלה הם תנאי הכרחי (אולי לא מספיק) לבקש את הגאולה וההארה.


שעת הסתר פנים אלוקיים מאפשרת לנו לחוש הסתר פנים שבין אדם לחבירו מהו, ומכוח תחושה נזופה זו להתנער ולקדם את עולמנו לימים של הארת פנים האחד לשני, בין במובנים בינאישיים, ובין במובנים כלכליים מעשיים (כמו דיני צדקה המחייבים לתת צדקה ובסבר פנים יפות). יהי רצון מלפני ריבונו של עולם כי מה שנעשה האחד כלפי השני יעורר רחמי שמיים, וייפתחו שעריו בפנינו, בהארה על ארץ זו ועם מיוחד זה.
המאמר יתפרסם בעלון 'שבתון' לפרשת ויגש תשע"א

 

 

בית המדרש