ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

על תרומת אברים לאור ההלכה

ע"י: הרב יובל שרלו

מהי שעת קביעת המוות לפי ההלכה? האם מותר או אסור לתרום אברים? על כך בדברים הבאים

 


ליבי ליבי עם משפחתו של אבי כהן, ועם משפחות רבות אחרות הנמצאות באותו מצב נורא, ומול אותן הכרעות שהן צריכות לקבל. ישלח הקב"ה להן כוח ועוצמה, חיבוק וחיזוק, והרבה תקווה לעתיד טוב יותר.


דברים אלה נכתבים על רקע המציאות המרה הזו, אך אינם מתייחסים למקרה הספציפי הזה, אלא להבהרת נקודה יסודית בעניין קביעת המוות. שדרי ספורט וכתבי חדשות ברשתות השונות דיווחו בצורה מוטעית דיווח שאי הדיוק שבו משמעותו מותם של הרבה אנשים. יש צורך להבהיר את הדברים. הם דיווחו בטעות נוראה כי על אף העובדה שהרופאים קבעו כי מדובר במוות מוחי חד משמעי "ההלכה רואה רק במוות ליבי את המוות".


דברים אלה אינם נכונים. הנכון הוא שיש מחלוקת בין פוסקי הלכה בנושא זה, והנכון הוא שעמדת רובם היא שמות גזע המוח הוא מוות גם במישור ההלכתי. לאחר מות גזע המוח - העובדה שמערכת הנשימה פועלת והלב פועם היא חסרת משמעות, כיוון שמדובר למעשה במפוח הפועל בגופה, ולא באדם חי. עמדה זו הייתה עמדת הרבנים הראשיים לישראל - הרב שפירא והרב אליהו זצ"ל, והיא עמדת פוסקים רבים מאוד, מהשורה הראשונה.


מכוח עמדה זו מתירה ההלכה, ולדעתי אף מחייבת, תרומת אברים. לא ניתן לתרום אברים בדרך אחרת, ולא ניתן להציל חיים בדרך זו אלא מכוח הקביעה כי מות גזע המוח הוא המוות. אני מבקש להדגיש כי הקביעה ההלכתית שמות גזע המוח הוא המוות לא נולדה בשל הרצון להתיר לתרום אברים. לו זה היה כך, משמעות הדבר הייתה רצח של אדם אחד (התורם) כדי להציל אדם אחר. הקביעה ההלכתית כי זה רגע המוות עומדת בפני עצמה ונולדה בבירור הלכתי בפני עצמו, ורק לאחר קביעה זו ניתן לדון בתרומת אברים.


לאמור, מי שישמע את הדיווח העיתונאי המוטעה הזה יגיע למסקנה מוטעית כי אסור לתרום אברים וכי אסור להציל חיים של אחרים. מוטל אפוא לתקן טעות חמורה זו.


משפחות יקרות, הנמצאות במצב הנורא הזה, צריכות לדעת את האמת ההלכתית, ואת העובדה כי זו זכות גדולה להציל חיים, והדבר לא רק מותר על פי ההלכה אלא אולי אף מחויב. זכות גדולה היא גם לנפטר להציל חיים, וזה הזמן לעודד את החתימה על נכונות לתרום אברים אם חס ושלום אדם יגיע למצב זה. אנחנו צריכים להיות עם המשפחות בשעת מצוקתן, לחבק אותן ולאמץ אותן, ולעודד אותן לעשות את המעשה הנאצל ביותר, ומתוך כאבן הגדול להתעודד מעט מכוח העובדה שהם הצילו חיים של אחרים. יהי רצון שלא נזדקק לזה, ויהי רצון שבמקרים קורעי הלב שמציאות כזו מתחוללת - תהא התורה מנוע להצלת חיים והבאת אור למקומות אותם ניתן להאיר.

 

 

בית המדרש