ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

איך מתגברים על הכעס כמורה?

ע"י: הרב יובל שרלו

קרה לי כי כעסתי על שני תלמידים והם בתגובה לכך הורידו דמעות.לאחר חשבון נפש ביני לבין עצמי גיליתי כי טעיתי ובגדול כיצד עלי לתקן זאת.

 


שאלה:


לרב שלום,אני מחנכת כיתת עולים חדשים טריים שהגיעו מאתיופיה. הם נוהגים להרביץ אחד לשני במקום לדבר כאשר צריך,בתגובה לכך אני ממש כועסת על אותו /ה תלמיד/ה בפורום של כל הכיתה.


קרה לי כי כעסתי על שני תלמידים והם בתגובה לכך הורידו דמעות.לאחר חשבון נפש ביני לבין עצמי גיליתי כי טעיתי ובגדול כיצד עלי לתקן זאת. לבקש סליחה אין באפשרותי כי התקשורת עדיין לקויה ביננו מה עלי לעשות כדי לא לכעוס בכלל ובפרט בכיתה.


 


תשובה:


שלום וברכה


כל בעלי המוסר עסקו בשאלה זו, בשל העובדה שמידת הכעס היא אכן התפרצות שקשה לשלוט עליה. היא מממשת את היישות האישית במלוא העוצמה, ללא מסננים, והיא אכן יוצאת החוצה בדרך שאינה ראויה. אנחנו בני אדם.


על כן, הדבר הראשון להתמודדות הוא לא להישבר. הייתה תקלה, ושבע יפול צדיק וקם. אי אפשר להיכנס לעבודת המידות בלי להכיר בכך שאנו בני אדם, ושנועדנו לטפס בסולם, ולעתים אנו נופלים, וקמים שוב, ומנסים שוב. אני מבקש אפוא לחזק אותך בהחלטה ולהימנע מהייאוש ומהנפילה.
עניין שני, שאינו קשור למידת הכעס, הוא כמובן הניסיון שלנו למנוע את המצבים שבהם עולה בנו ומתפרצת מידת הכעס. לדוגמה במקום שלך: הם מרביצים, כי בדרך כלל אלימות נובעת מאילמות. כל מה שתעשי כדי שיהיה להם טוב יותר, כדי שיקשיבו להם ואז הם ילמדו את סוד הדיבור, יפחית את מידת האלימות. אין דבר מה המפחית את האלימות יותר מאהבה, קבלה והקשבה.


אני גדלתי אצל מו''ר הרב עמיטל זצ''ל שלימד אותנו שאין פטנטים - גם לא בעבודת המידות.ראי http://upload.kipa.co.il/media-upload/tzohar2/tzohar210306-8302010.PDF בעמ' 6.
על כן מדובר במהלכים ארוכים.


ראשון שבהם הוא עבודה פנימית עמוקה של תפיסת עצמנו בצורה הנכונה. אנחנו בסך הכל אנחנו, לא פחות ולא יותר, ובשל העובדה הזו אנו צריכים להתנהל בענווה, בהכרה עצמית שזה מי שאנחנו, ושטוב לנו לא לעמוד בעמדה שיפוטית כלפי האחרים, ולא לפעול בחוזקה כאשר דבר מה לא מתנהל בדרך בה אנו סבורים שהוא צריך להתנהל. ככל שאנו חיים בתוך עצמנו בדרך זו, ונמנעים ימלראות את עצמנו מעל אחרים - הכעס עולה פחות.


השני שבהם הוא המסננים. מסנן לדוגמה הוא התודעה שהילדים האלה עברו חוויות חיים קשות - של הגירה, ושל ניתוק תרבותי, ועל כן צריך לראות אותם בעין טובה; מסנן לדוגמה הוא המודעת שלנו שבסופו של דבר הכעס ייצור קרע ומתח בינינו ובינם, ובשל כך לא נוכל למלא את משימתנו החינוכית, ועוד ועוד. בשעה שאת עצמך תעשי רשימה של מסננים שיעזרו לך לעמוד בפני התפרצות הכעסים הבאים - נראה שתוכלי לקבל הרבה מאוד מזה.


כל טוב והרבה הצלחה


 


 

 

 

בית המדרש