ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מגילת אסתר (1): מבוא למגילת אסתר

ע"י: הרב יובל שרלו

שיעור שהועבר בישיבה לקראת פורים. השיעור סוכם על ידי התלמידים ועבר את אישור הרב. בנוסף מצורף ווידאו של השיעור.


|וידיאו|


 


כיצד נוצר חג הפורים?


החידוש הגדול ביותר של מגילת אסתר, המהווה את
הפרשנות למגילה הוא עצם הופעת מגילת אסתר בתנ"ך, שכן זהו דבר מוזר ביותר.
ננסה אפוא להסביר את עצם הפלא ולבאר מדוע לא מגיע לאסתר להיכנס לתנ"ך. לאור
הדברים נוכל להבין את גודל הפלא שבמגילת אסתר. נתחיל אפוא את דרכנו דווקא בפסוקים
האחרונים של המגילה שמשום מה לא זוכים למספיק תשומת לב.


בפרק ט' פסוקים יח'-יט' אנו רואים שמחה ספונטנית
של היהודים בעקבות הנס שהפכו אותו לימי משתה ושמחה. ברור לנו כי אילו המגילה הייתה
מפסיקה בשלב זה אזי לא היה נותר זכר לחג זה. כלומר, אנו מכירים המון חגים ומנהגים
במגילת תענית שלא נותר להם זכר ואין סיבה שלא נניח שגם גורל חג הפורים היה שונה
משאר החגים. אולם בפסוק כ' אנו רואים כי מרדכי מנסה להפוך את החג מספונטני לממוסד.
הוא קובע שחג זה חובה על כל המדינות בכל שנה ושנה באופן קבוע. ואכן מסכמת המגילה
בפסוק כג' ואומרת שהעם קיבל על עצמו את מהלך המיסוד שהוביל מרדכי.


אנו רואים מספר פסוקים שחוזרים ומדגישים את כל
הפרוצדורות שמרדכי קבע ומיסד. אולם בניגוד למסקנה של המגילה נדמה כי דברים אלו
דווקא מוכיחים שכנראה העם לא כל כך חגג את זה. בדומה ליום ירושלים שלנו שהתמוסס עם
הזמן כך גם חג הפורים אט-אט התמוסס ומרדכי ניסה להיאבק בכך. הוכחה פנימית לטענה זו
נמצאת בפסוק כט' שם אנו רואים כי אסתר חוזרת ומנצלת את סמכותה בכדי לנסות לכפות את
החג הזה. גם חז"ל מבטאים רעיון זה כאשר הם שמים בפי אסתר את האמירה 'כתבוני
לדורות' כאשר אסתר מנסה שוב להחיות את החג המתמוסס. זאת ועוד, נדמה כי חז"ל
לא כל כך ששו לקבל את בקשת אסתר מה ששוב מדגיש את חוסר הפופולאריות של החג הזה.
לאור הדברים יש להסביר כי האמירה 'קיימו וקיבלו' היא תוצרת מרדכי שמצהיר הצהרה
מראש בתהליך החקיקה אולם טענתנו כי לאחר ההצהרות הגדולות שכולם התחייבו, הם חזרו
הביתה ושכחו מהסיפור.


בסופו של דבר בפסוק לב' מוכרע כל הדיון ומגילת
אסתר נכתבת בספר ולכאורה מקבלת גושפנקא. ננסה לצייר את שלבי ההתפתחות של חג אסתר:


1.       ספונטני לאחר הנס


2.       מיסוד מרדכי שכושל


3.       מיסוד של אסתר - עם יותר תוקף.


4.       שליחת האיגרות על ידי כנסת הגדולה למערכת החגים (פסוק ל)


5.       כתיבה בספר - אולי כניסה לתנ"ך.


 


מדוע בכלל לחגוג את חג הפורים?!


טענתנו אפוא כי כבר בתוך מגילת אסתר ישנו ויכוח
עמוק על מעמדה של מגילת אסתר. היה פולמוס בתוך כנסת הגדולה כאשר העם כנראה לא שש
בכך ואילו מרדכי ואסתר הובילו מהלך של מיסוד לדורות. נדמה כי ויכוח זה ניטש שנים רבות
כאשר גם שמואל טוען שמגילת אסתר אינה מטמאת את הידיים מה שמצביע על הבנה שהיא לא
חלק מהתנ"ך. נסכם אפוא את השיעור הראשון בהצגת שלושת הסיבות מדוע לא לחגוג את
מגילת אסתר ומדוע לא למסד אותו:


ראשית - החג הזה כבר עבר וכבר איננו רלוונטי. כשם
שלא נחגוג את יום העצמאות אם ח"ו תחרב המדינה כך גם אין מה לחגוג חג שכבר ממזמן
חלף עבר לו.


שנית, בפסוקים האחרונים אנו רואים את הסיומת
הבנאלית של המגילה שמדגישה את הסתמיות של המהלך. לאמור, הגאולה בעצם לא מובילה
לשום מקום, לא לעלייה לא"י לא בית מקדש ואף לא הבטחה שמחר לא יקום המן אחר.
כלומר, אין סיבה לחגוג מאות שנים אחר כך איזה ספין פוליטי שהוביל למינוי מרדכי
לסגן ראש ממשלה. זאת ועוד, לא בטוח כלל שגזירת המן הייתה מתממשת - אנו חוגגים הצלה
על צרה שאפילו לא בטוח שכלל מתקיימת.


שלישית, לו יצויר שמגילת אסתר לא הייתה נכנסת
לתנ"ך ואז היינו מוצאים אותה בגנזי קהיר - האם הייתה הווה אמינא להכניס את
מגילת אסתר לתנ"ך.[1] ברור שהיינו פוסקים שלא, הן
משום ששם שמים כלל לא מוזכר, הן משום שזה לא קשור כלל לארץ ישראל ולמהלך לאומי
והכי חשוב זה מפני שאין שום אמירה מהותית מאחורי ההצלה הזאת. לאמור, המגילה איננה
מספקת לנו את המידע מדוע הגזירה הגיעה, מה הוביל להצלה ואיזה שינוי חל. המגילה
מבארת את מהלך הגאולה תוך הדגשת הספין הפוליטי והתככים המלכותיים. כל מה שמאפיין
תנ"ך אינו מופיע במגילה, ואם כן יש סיבות טובות למה לא להכניס אותה
לתנ"ך.


לסיכום, מנינו כעת מספר סיבות מדוע לכאורה יש הווה
אמינא ברורה לא לחגוג את חג הפורים. לאור זאת אנו מבינים מדוע הייתה התנגדות כה
עזה למיסוד חג הפורים עד לימי שמואל. לאור תבונות אלו עלינו לצאת ולהבין כעת את
התקדימיות שבחקיקת החג הזה ובהכנסתו למעגל חגי ישראל. בשיעור הבא ננסה להבין מה
האמירה בכך שמגילת אסתר נכנסה לתנ"ך כנגד כל הסיכויים.




 


לשיעור הבא במגילת אסתר


 


 




[1] את אותה שאלה יש גם לשאול על שיר השירים שברור לנו כי בימינו אנחנו היינו
פוסקים שברור שלא מכניסים את זה לתנך משום שאין בזה שמץ קדושה וכדומה.

צפייה בשיעור

 

 

בית המדרש