ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מגילת אסתר (2): למה נכנסה אסתר לתנ"ך?

ע"י: הרב יובל שרלו

שיעור על מגילת אסתר לקראת פורים בו הרב יובל שרלו עונה על שאלות שהועלו בשיעור הקודם ומסביר מהי המשמעות של הכנסת מגילת אסתר לתנ"ך.




לצפייה בשיעור הקודם


 


|וידיאו| 


שלוש תשובות יש לשאלה מדוע המגילה כן נכנסה בסופו
של דבר. שתיים מהן ממתנות את השאלה ומערערות על הנחות המוצא של המקשן. השלישית
שבהן מעניקה תשובה שונה שמתבססת על אמירה חיצונית בלי צורך לערער על הנחות המקשן.


א.     
אפשר שהמאפיינים של
התנ"ך הם כאלה ולא אחרים
- ראשית, מי אמר בכלל
שצריך שם שמים? גם שיר השירים לא מזכיר את שם ה'. שנית מי אמר שארץ ישראל חשובה
בתנ"ך מצינו ספרים שלא עוסקים ברעיון זה, שלישית מי אמר שלכל דבר בתנ"ך
צריך סיבה ותכלית וכי מצינו נימוק מדוע עם ישראל ירד לגלות מצרים ושועבד?! איך אנו
יודעים שאין לנו מושג? האברבנאל באגדה של פסח מציין שמונה סיבות לשיעבוד מצרים מה
שמצביע על העבודה שבסופו של דבר אין לנו מושג. 


אם כן, אנו רואים כי מגילת אסתר איננה יוצאת דופן
בהופעתה בתנ"ך. השאלות שהעלנו על כך שלא מוזכר בה שם שמים, ארץ ישראל או
תכליתיות מסוימת אינן מספיק חזקות בכדי שנוכל לומר באופן ברור שאכן מגילת אסתר לא
שייכת לתנ"ך.


ב.      
אפשר שמגילת אסתר עומדת
בקריטריונים
- רוב הפרשנים של מגילת אסתר אומרים בעצם שהמעיין
היטב יראה את הנוכחות האלוקית בעלילה, אם זה בהשוואה של המילה מלך לשם שמים ואם זה
בראשי תיבות של הפסוק 'יבוא המלך והמן היום'.[1] גם לארץ ישראל יש נוכחות, אם
זה בכלים מכלים שונים, אם זה מרדכי שהוגלה מירושלים. יש הטוענים כי המבנה של החצר
הפנימית והחיצונית שהנכנס אחת דינו להמית קשור באופן ישיר למבנה המקדש. גם לגבי
התכליתיות אנו יודעים כי עם ישראל 'ישן מהמצוות' או שנהנה מסעודתו של אותו רשע.
זאת, מתוך הנחה ברורה שאם סיפור מוזכר אזי הוא קשור באופן סיבתי, לאמור אם מוזכר
משתה ואז גזירה משמע שהגזירה נבעה מההשתתפות בסעודה. וכך גם להיפך, הישועה הגיעה
מהתשובה, 'לך כנוס את כל היהודים' ועוד אירועים שניתן להצביע עליהם כנקודות מהפך.


אם כן, אנו רואים כי במגילה כן ניתן למצוא ברובד
כזה או אחר את המרכיבים הבסיסיים של התנ"ך. אמנם ברור לנו כי הדברים אינם פשט
מוחלט אולם נדמה כי ההגדרות של פשט ודרש אינן פשוטות כפי שנדמה ופעמים שיש דרשות
שהם ממש פשט ולהפך. קיצורו של דבר, אנו רואים דרך המוצאת במגילה את אותם מאפיינים
תנכיים.


ג.       
אף על פי כן נראה כי
הדברים הכתובים לעיל אינם משכנעים. קשה לומר שאין מאפיינים לתנ"ך, וקשה לומר
שמאפיינים אלה מצויים במגילת אסתר. נראה כי השאלות קשות יותר מהתשובות, ועל כן כדי
להכניס את מגילת אסתר לתנ"ך יש להפוך את סימן השאלה לסימן קריאה. לאמור, הדבר
המשמעותי ביותר במגילת אסתר היא האמירה שלמרות שאין בה את כל הדברים הללו ועל אף
העובדה שהיא שונה מכל התנ"ך - היא נכנסה לתנ"ך. טענתנו אפוא היא שמגילת
אסתר מכניסה מרכיב נוסף שהיה חסר עד כה בתנ"ך. המגילה מלמדת אותנו כי גם
במקומות הללו הנסתרים, בהם אין שם שמים בגלוי, אין תכליתיות ברורה, ארץ ישראל כלל
לא באופן ואף על פי כן, הוא נמצא גם שם. רעיון זה בא לידי ביטוי באמירה 'אסתר מן
התורה מניין - ואנכי הסתר אסתיר', לאמור, הקב"ה נמצא גם במקומות הכי רחוקים
והכי לא משמעותיים העולים על הדעת.


הבשורה הגדולה שמגילת אסתר מביאה לעולם היא
הנוכחות האלוקית דווקא במציאות האפורה, הסתמית והמקרית. ההכנסה של אסתר לתנ"ך
לא נובעת מכך שיש בה מאפיינים דומים לספרים האחרים אלא דווקא מכח העובדה שאין בה
כלום. המסר החשוב ביותר אותו עלינו ללמוד מהמגילה, לא נובע מהפסוקים ממש אלא מעצם
העובדה הפשוטה שהמגילה נכנסה לתנ"ך. בפורים אנו חוגגים את עצם קיומו של החג
עוד לפני שאנו נכנסים לתוכן העלילה וכדומה.


לסיכום, הבשורה הגדולה ביותר של מגילת אסתר היא
עצם הקיום שלה כספר בתנ"ך. אנו עדים בחג הפורים לפלא העצום בו התורה שבעל פה
מגדירה מחדש את התורה שבכתב. לאור מבוא זה אנו יוצאים למבוא נוסף העוסק בפן
ההיסטורי.


 




לצפייה בשיעור הבא


 


 


 




[1] נכון שנדמה שדברים אלו שייכים לעולם הדרש ולא הפשט, אולם צריך לעיין היטב
בחילוק בין פשט לדרש כאשר בתרגום השבעים מחקו את המילה מלך ושמו ממש את שם ה' כך
שהדרש הזה גם זולג אל תוך הפשט.

צפייה בשיעור

 

 

בית המדרש