ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מגילת אסתר (3): מבוא הסטורי

ע"י: הרב יובל שרלו

בשעור זה בוחן הרב שרלו את הרקע ההסטורי של המגילה לאור הכתוב בספר עזרא.


לצפייה בשיעור הקודם


|וידיאו|


נתחיל את המבוא ההיסטורי בספר עזרא בלימוד הצהרת
כורש. בספר ישעיהו מתוארות ציפיות עצומות מכורש שהוא יבנה את בית המקדש. אולם אנו
רואים בהצהרת כורש כי הגם שיש בה שינוי דרמטי במדיניות, כורש לא ממש נרתם למשימה.
נכון שהוא נותן פטור ממס ומאפשר לגייס תרומות אך הוא לא יוזם מפעל ממלכתי. ואכן
בעלייה הראשונה של ששבצר רוב  העם לא עלה,
אלא רק מיעוט בסיוע כזה או אחר של תרומות.


העלייה השנייה שאנו מכירים היא של זרובבל אשר
בפשטות גם היא התבצעה לפני מגילת אסתר שהרי אנחנו עדיין בתקופת כורש. עליה זו
מתאפיינת בכך שעשרה יוחסין עלו עמהם מבבל, וחלק גדול של העליה היה השכבה החלשה העולה
לארץ ישראל, אולי מתוך תקווה להזדמנות חדשה לשדרג את מעמדם. אנו רואים כי ארץ
ישראל איננה מקבלת את העולים בזרועות פתוחות, זאת משום שיש כאן מקומיים אשר מטילים
את אימתם על העולים.


בפרק ג' יש סוג של טקס הנחת אבן פינה לבניין בית
המקדש, כאשר יש להדגיש שלא מדובר על סיום הבנייה אלא רק על ההתחלה של ההתחלה. מחד
אנו רואים תיאור אופטימי של תחייה והלל בעוד מאידך הזקנים שזוכרים את בית המקדש
הראשון נחמץ לבבם.


שיטת ההגליה של בבל יוצרת בלבול בין העמים, מה
שגורם למקומיים לתבוע מעם ישראל להשתתף גם כן בבניית המקדש. בבקשה זו אנו רואים את
התחושה שלהם כי הם מרגישים מקומיים כבר בארץ ישראל. [בהקשר זה אין לנו ספק כי
ההיסטוריה חוזרת על עצמה כאשר גם הפלסטינאים חשים בני המקום בארץ ישראל ומצרים את
צעדנו]. וכך אנו רואים כי המקומיים גורמים להקפאה של הבנייה בבית המקדש, [אין
כמונו יודעים מה התחושה של ההקפאה].


כיצד סקירה זו מתקשרת למגילה? התשובה מופיעה בכתב
השטנה שכותבים המקומיים על ישראל ושולחים לאחשוורוש שבבל. מוקד העניין הוא אפוא פרק
ד פסוק ו: "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ
שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם". לא
ברור לנו מיהו אחשוורוש עליו מדברים בפסוק. רוב מוחלט של הפרשנים מקשרים בין הדמות
המוזכרת במגילה לאחשורוש בספר עזרא, כאשר איננו נכנסים לשאלה כיצד כתב השטנה נכנס
בעלילה של המגילה. ניתן להציע כי טענת המן היא שהעם היהודי מסכן את האימפריה
הפרסית בכך שבארץ ישראל שמהווה נקודת מפתח יש מרידה והתקוממות. לאמור, עלינו לקרוא
את הסיפור של המגילה על רק ההקפאה השוררת בארץ ישראל והאיבה בין ישראל והמקומיים.


כיצד דברים אלו משנים את הקריאה שלנו במגילה?
הייתכן כי היהודים בשושן נהנים במשתה בעוד אחיהם היהודים נאנקים תחת צריהם
המקומיים בארץ ישראל. הייתכן כי כל סיפור הגזירה בשושן קשור לעובדה שהיהודים שם
נותרו בגולה ולא עלו לארץ ישראל. שאלות אלו משנות לגמרי את קריאת המגילה. לאור
הדברים שהצענו מגילת אסתר איננה עוד צרה וישועה בגלות אלא עלילה שמתרחשת על רקע
הקוממיות בארץ ישראל. יהיו שיציעו כי כל הגזירה בגולה נובעת מחוסר ההירתמות של עם
ישראל לבניית המקדש אולם אז נצטרך להקשות עליהם ולשאול מדוע אפוא הגיעה הישועה?


נסכם אפוא את מהלך המבוא למגילת אסתר שעשינו
בשלושת השיעורים האחרונים. בשיעורים הראשונים עסקנו בעצם הופעת מגילת אסתר
בתנ"ך. בשיעור השלישי אנו דנים בשאלה הכין בתנ"ך מתרחשת המגילה. האם זה
רק במגילת אסתר בצורה מנותקת או שזה מקושר לפרק ד' פסוק ו' בספר עזרא. נציג אפוא
בקצרה את שלושת ההנחות שעל בסיסן הצגנו את המבוא ההיסטורי למגילת אסתר:


1.       אחשורוש שבספר עזרא ד,ו היה בפרק הזמן שבין כורש ודריוש


2.       מדובר על אותה דמות ממגילת אסתר ולא על שם מלוכתי העובר
בירושה


3.       יש קשר תוכני בין הסיפורים המציג מתח בין יהודי א"י
שתחת ההקפאה ליהודי חו"ל שנהנים מהמשתה.


כעת, לאחר שסיימנו את שלושת המבואות ומיקמנו את
אסתר בתנ"ך, בשיעור הבא בע"ה ניכנס למגילה עצמה.


 


 לשיעור הבא


 


 

צפייה בשיעור

 

 

בית המדרש