ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מגילת אסתר (4): מסגרת הסיפור

ע"י: הרב יובל שרלו

שיעור רביעי על מגילת אסתר. השיעור דן במסגרת הזמן של המגילה והאם המגילה צינת או ריאלית.


לצפייה
בשיעור הקודם


|וידיאו|


מסגרת המגילה


ככלל, מגילת אסתר נפרשת על טווח של כארבע-עשרה
שנה. נעבור אפוא על התאריכים המוזכרים במגילה. בשלושת השנים הראשונות של אחשורוש
נדמה שהוא התעסק בעיקר במרידות וביסוס הממלכה. בהקשר זה ניתן להציע כי מכתב השטנה
מספר עזרא ("ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו (עזרא ד, ו)) נכתב בתקופה זו כחלק
מהמרידות של תחילת שלטון. המשתה אפוא מציין את ביסוס הממלכה של אחשורוש.


התאריך השני שאנו פוגשים במגילה הוא בחירת המלכה
בשנה השביעית. בפסוק כא' אנו מתוודעים לניסיון מרידה לא מוצלח אם כי לא ברור מתי
בדיוק נוצר הקשר. חמש שנים לאחר המלכת אסתר, בשנה השתים-עשרה מפיל המן את הפור
בחודש ניסן. ביג' בו נקראו הסופרים והגזירה קיבלה גושפנקא ממלכתית. עמדת המוצא של
חז"ל בקריאת הטקסטים בתורה היא שרצף הסיפורים בתנ"ך הם כרונולוגיים אלא
אם כן צוין אחרת. לכן, מציינים חז"ל כי שלושת ימי הצום הם יג, יד וטו בניסן
וממילא ליל נדידת השינה של המלך היא אור לטז'.


כיצד אנו יודעים שזוהי עמדת חז"ל? בישיבה אנו
מאמינים כי דרשות חז"ל אינן סתם אסוציאציות לא קשורות שמזמינות דרשות אלא הם
נעוצים עמוק בפשט. לדוגמא חז"ל דורשים שבתלמוד תורה באותו יום למדו את הלכות
קמיצת העומר. לפני שאנו ניגשים להעמיס וורטים על המדרש, נשים לב שהתאריך הוא יום
העומר ופשוט שזה המקור של חז"ל, לפחות ברובד הבסיסי.


בכג' בסיון בחודש השתים עשרה יוצאים הספרים החדשים
שמתירים ליהודים להיקהל על נפשם. צריך לשים לב לעובדה כי הגזירה לא בטלה עם תליית
המן. הוא נתלה כאמור בט"ז בניסן, אך האגרות החדשות המתירות ליהודים להיקהל
ולעמוד על נפשם נשלחו רק בכ"ג בסיוון (הגזירה אפוא התקיימה 70 יום, דבר המעלה
מטבע הדברים את ההנחה שזה קשור ל70 שנות הגלות). נקודה נוספת שהעלה אחד הבחורים
היא שהגזירה למעשה לא בטלה בכלל, שהלוא כתב אשר נחתם בטבעת המלך אין להשיב. מה
שהשתנה הוא שליהודים הותר להיקהל ולעמוד על נפשם. מתוך כך, שנה לאחר מכן נלחמים
היהודים ומנצחים, (אגב: זה פותר את כל הבעיות של הרואים בפורים חג של שפיכות דמים
סתם. לא מדובר בנקמה סתם, אלא במלחמה של ממש - או אנחנו או הם), ושנה לאחר מכן החל
החג נקבע לדורות (לאור הויכוח שהובהר בשיעור הראשון). אם נכונים דברינו, עומדת
בפנינו מסגרת של ארבע עשרה שנים לפחות. יכול להיות שהדיון על תוקף החג (שכאמור
הובהר בשיעור הראשון) לקח כמה שנים.


 


סיפור ריאלי או ציני?


האם כאשר מפרשים את הפסוק 'להיות כל איש שורר
בביתו' מדובר בפסוק ריאלי הגיוני או ציני לועג. חכמים הביעו שאלה זו במחלוקת האם
אחשורוש היה פיקח או טיפש. ואנו נשאל, האם כאשר אנו לומדים את המגילה עלינו לעשות
רציונליזציה למגילה ולהבין את ההיגיון שמאחורי האירועים השונים או שמא עלינו
להדגיש ולהעלות על נס דווקא את הסתמיות והטיפשות שבמגילה. לדוגמא, נשאל את עצמנו
מה משמעות נדודי השינה של המלך. ההסבר שאנו מכירים מהגן הוא שהמלך לא נרדם כי היה
נס, והוא קרא את ספר הזיכרונות מתוך רצון להירדם וכידוע אין משעם מספר הזיכרונות.
וכך המשך הסיפור הוא גם כן נס שהמן בדיוק בא לבקר וכדומה. על בסיס תיאור זה מציע
רש"י פירוש אחד, אולם הוא לא מסתפק בכך ומציע פירוש נוסף וטוען כי כל
האירועים הוא פרי תכנון של אסתר. אסתר יוצרת מהלך בו היא גורמת לאחשורוש לחשוד במן
כמורד וממילא נודדת שנתו שהרי הוא מוטרד מהעובדה שהמן מורד בו ואף אחד לא מדווח
לך. ספר הזיכרונות הוא בעצם כינוס ארגוני המודיעין בכדי לסכל את המרידה כאשר אז
מבין המלך שמרדכי הוא מסכל המרידות מספר אחד. גם המן לא הגיע במקרה באותו הלילה
אלא מתוך אמונה שאסתר לצידו וכי גם היא רוצה להפיל את מרדכי, הוא בא לדרוש באותו
הלילה לתלות את מרדכי על העץ.


לסיכום, ישנו צד הקורא את המגילה כסיפור הזוי חסר
הגיון ומלא ניסים מקריים. לדידו אין לנו עניין להבין את המדיניות של הדמויות
השונות אלא לראות את כולם כמריונטות בתיאטרון. לחלופין  ניתן לקרוא את המגילה בצורה ריאלית תוך ניסיון
ליצוק תוכן הגיוני לסיפור העלילתי. בפשטות אכן מדובר בשאלה קשה שכאמור גם
חז"ל התחבטו בה אך אנו ננסה במהלך שלנו ללכת בדרך הריאלית הרציונליסטית.
בלימודנו, נטען כי על אף שיש במגילה בסיס ריאלי (אותו ננסה לחשוף) הוא נכתב בצורה
אירונית בכוונה בכדי להמחיש את האמירה כי הקב"ה נוכח אפילו בתוך ההסתר.




לשיעור הבא


 

צפייה בשיעור

 

 

בית המדרש