ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אסתטיקה בריאות ויהדות

ע"י: הרב יובל שרלו

מה יחס ההלכה לאסתטיקה? על כך בתשובה הבאה


שאלה:
שלום,


רציתי לשאול 2 עניינים בעניין אסתטיקה ויהדות.


א.אם אדם מפתח כרס - האם זה צריך להטרידו באיזה מובן יהודי?
האם יש ליהדות אמירה בעניין (ידוע דברי הרמב"ם לגבי חשיבות ההתעמלות, אך השאלה היא יותר על האסתטיקה).


ב.מה עושים במקרה הבא:
אדם שנושא אשה,שהייתה בעלת צורה יפה. לאחר מספר שנות נישואים היא השמינה הרבה, וכעת קשה לבעל להימשך אליה.
האם הוא יכול לדבר איתה על כך? הוא חושש שהיא תיפגע.
מצד שני ייתכן שאם יעיר לה - היא בכלל לא תסכים לעשות שום דבר ותתעצבן.
היא לא תסכים שיתחילו לעשות יחד הליכות או לעשות כושר.
מה עושים? פשוט חיים עם זה? זה מתסכל למרות שזה לא הכל בחיים ומה גם שאשתו לא "חייבת" לו כלום, זה הגוף שלה בסופו של דבר.
אבל עדיין יש לדברים משמעות רבה.


תודה



תשובה:
שלום וברכה


אין התייחסות ישירה לגודל כריסו של אדם בהגדרות הלכתיות מדויקות. לא זו בלבד, אלא שאנו מוצאים סיפורים מרחיקי לכת על חלק מהאמוראים שהיו שמנים ביותר, אם כי כמובן צריך להסביר זאת על רקע תרבותי שונה משלנו. על כן, לא ניתן לדבר במישורי הלכה צרופים על הנושא הזה.
אולם, במעגל השני של ההתייחסות בהחלט ניתן לומר כי הדבר מאוד צריך להטריד, וזאת מכמה סיבות:
א. בריאותית: כמי שישב בועדת סל התרופות אני יכול לומר בצורה מפורשת ביותר כי כל המחקרים מלמדים שהאויב הגדול ביותר לבריאותו של אדם הוא עודף משקל. הנושא הוא כל כך חיוני, עד שבהרצאת הפתיחה האתית לועדת הסל של שנת 2009 העליתי את השאלה האם לא יהיה נכון לסיים את עבודת וועדת הסל בחמש דקות, להכניס אך ורק את התרופות המסייעות בגמילה מעישון ומאכילת יתר לסל, ובעזרת שתי תרופות אלה להציל יותר חיים מאשר בכל מצב אחר (כמובן שהתשובה הייתה ארוכה ומורכבת, ואני מתייחס אך ורק לעצם העלאת השאלה).
ב. אסתטית: האסתטיקה אינה מצויה במקום הראשון של מערכת הערכים, אולם היא נמצא במקום גבוה מאוד, ואנו מוצאים דברי חז''ל רבים על יופי גופני, עד שרבי יוחנן יושב ובוכה על היופי שיבלה בעפר. בד בבד עם המאבק שלנו נגד הכתרת הגוף כנושא החשוב ביותר אנחנו לא מואסים בגוף, ורואים חשיבות גבוהה גם בו. על כן, כחלק מהעיצוב האסתטי של העולם ישנה חשיבות למניעת כרס.
ג. מוסרית: אנו מחנכים את עצמנו בכל עת כי אכילתנו תהיה לשם שמיים. מי שכרסו הולכת לפניו מעיד על כך שאין הוא נוהג כך, אלא אוכל מכוח תאוותו בהיקפים הרבה יותר גדולים ממה שהוא זקוק להם. אני אכן מתקשה פעמים רבות לשמוע דברי מוסר על שעבוד הנאות הגוף לעבודת ד' ממי שגופו מפגין בדיוק את ההפך הגמור.
שלוש הנימוקים האלה (ויש יותר) מלמדים על הכיוון הכללי.



השאלה השניה היא רגישה הרבה יותר ועדינה הרבה יותר.
בני זוג צריכים למצוא את הדרך לדבר על כל נושא בעולם, שלא בצורה פוגעת ושלא בצורה מעליבה. אדם כזה צריך לצאת מנקודת הנחה כי גם לאשתו הדבר מפריע מאוד, ואף היא הייתה מעדיפה להיות במקום אחר מבחינת היחס לגופה, אלא שקשה. קשה מאוד.
אין מסלול אחד נכון לעשות זאת, וכל זוג מוצא את הדברים שלו. בדרך כלל, כאשר מדובר במבצע משותף של בני הזוג - הדבר מצליח יותר. דבר איתה אפוא בלשון רבים, ונסו להוביל מבצע משותף של טיפוח הגוף שלכם, בדרכים שונות, כולל חיזור מחודש והתחדשות בדברים אחרים וטובים.
לא טוב שבני זוג ידברו ביניהם בשפת ''חובות'', על אף העובדה שבהחלט הם גם חייבים האחד לשני. אולם משעה שמתעורר רצון משותף להתחדשות בתחומים שונים, גם המשקל נהפך להיות לחלק מהם.


כל טוב והרבה שמחה

 

 

בית המדרש