ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הן עם לבדד ישכון

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו על תיקון המוסר שעלינו לעשות כדי להיות ´עם לבדד ישכון´

 


האם העובדה שישראל נמצאת באחד המקומות הגבוהים ביותר ברשימת המדינות שבהם הפער וחוסר השוויון הוא הגבוה ביותר צריכה להעסיק אותנו ? האם העובדה שישראל נמצא באחד המקומות הגבוהים ביותר בעולם המערבי ברשימת המדינות בהם יש סחר בבני אדם צריכה להדיר שינה מעינינו ? האם העובדה שאזרחים של מדינת ישראל הם ברשימת הפעילים ביותר שתחום הסחר באברים צריכה לעמוד במקום גבוה בסדר היום שלנו ? האם העובדה שאנו מתדרדרים ברשימת המדינות בהם יש הפרה של זכויות יוצרים היא חלק מהתיקונים הרוחניים שבהם אנו צריכים לעסוק ?


אם נבדוק את המציאות העובדתית נראה כי היא העדה הטובה ביותר לכך שהתשובה לכל השאלות האלה היא - הנושא אינו מטריד אותנו. בדרך כלל הוא אינו מטריד אותנו משתי סיבות: ראשונה שבהן היא חוסר האמון שלנו בנתונים, והטיעון כי יש הרבה אנטישמיות ברשימות, או שהמקום שלנו נובע בשל העובדה שהתקשורת פתוחה והמציאות שקופה יחסית, ועל כן ניתן להגיע לנתונים בצורה פשוטה יותר. הסיבה השניה היא שגם אם העובדות נכונות - יש לנו שאלות חשובות יותר לעסוק בהן. אנו נלחמים על הקיום שלנו, ולא פנויים לנושאים אלה ; אנו עסוקים בשאלות זהות הנוגעות למהותנו, ואלו נושאים שהם לוקסוס, שמתאפשר לעסוק בהם רק כאשר הנושאים העיקריים פתורים. ומעבר לכל הדברים - אלה נושאים של "שמאלניים", ולא נושאים העומדים במרכז מהותה של האומה הישראלית.


בשבוע שבו אנו קוראים על ייחודו של עם ישראל, אפשר לפקפק בעמדה זו, ולבדוק האם צריך לשנות התייחסות זו, וזאת משתי סיבות: הסיבה הראשונה היא שמדובר בנושאים כבדי משקל. נביאי ישראל לימדו אותנו כי יסוד הקיום של האומה הוא שאלות הצדק והמוסר, והמאפיינים הכתובים למעלה מנוגדים לדבר ד' ולהליכה בדרך ד' לעשות צדקה ומשפט. אנו משמיטים ח"ו בכך את הבסיס האלוקי לקיום שלנו, והנדבכים הבסיסיים ביותר מכוחם נוחל עם ד' את ארץ הקודש - מתערערים. אין מדובר בנושאים שוליים שרק אנשים משועממים או חסרי זהות פנויים להעלות אותם על סדר היום, כי אם בתחומים שתורת ישראל לימדה אותם, שהם תעודת הזהות שלנו (כך הוצג אברהם אבינו בפני העולם), ושהם התנאי לגאולה ("ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה"). המשפט והצדק.


הסיבה השניה היא המשימה הגדולה שהוטלה עלינו לקדש את שמו של הקב"ה בעולם, וצידה האפל של המטבע - למנוע את חילול שמו של הקב"ה בעולם. העובדה שעמו של הקב"ה אינו זוהר בטהרתו המוסרית, כי אם (בתחומים מסוימים) להפך היא הפוכה למילוי המשימה שהוטלה עלינו. כל מקרה של תיירים שעושים עוול במקומות בהם הם מתארחים; כל מקרה של שם רע שיוצא לעם ישראל בשל התנהגות לא מוסרית (בנושאים בהם מוסכם על הכל שמדובר בהתנהגות לא מוסרית) - הם הליכה לאחור ופעולה מנוגדת לחלוטין ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש".


מכוח עמדה זו, אולי דווקא בפרשת השבוע המדגישה את ייחודה של האומה הישראלית, אנו נתבעים להעצים מחדש את הברית עם החובה המוסרית הזו, ועם קידוש השם המצוי בה. לא בדיבורים בלבד, ולא ב"מאבקים ציבוריים", אלא בראש ובראשונה בהתנהגות אישית אחרת: להפסיק להעתיק תוכנות בצורה לא חוקית; לבחור במנהיגות שצמצום הפערים וחוסר השוויון מהותי בעיניה; לקבל על עצמנו שלא לסחור באברים גם אם ח"ו הדבר עלול להביא לסיכון חיים במשפחתנו, וכדו'. רק לאחר שאנו עצמנו, הנאמנים לדבר ד', ננהג כך, נוכל לבוא לאומה כולה, וממנה לעולם כולו, ולתקן את העולם בהיבטים המוסריים יותר, ובכך גם להפוך את העולם למקום טוב יותר ונכון יותר, וגם לקדש את שמו של ד' בעולם. "הן עם לבדד ישכון".
המאמר יפורסם בעלון 'שבתון' לשבת פרשת בלק תשע"א

 

 

בית המדרש