ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

האם מותר להפסיק לתרום לעמותה שמשכורות המנהלים בה גבוהות?

ע"י: הרב יובל שרלו

האם מותר להפסיק לתרום לעמותה בגלל משכורות גבוהות? איך צריך לנהל גמ"ח צדקה? על כך בתשובה הבאה

 


שאלה:


שלום לכבוד הרב,



אנחנו תורמים לעמותה כלשהי שפועלת למען ילדים עם צרכים מיוחדים סכום קבוע בהוראת קבע כבר כמה שנים. גילינו ממייל כלשהו שקיבלנו כי משכורתו של מנכ"ל העמותה גדולה פי ארבעה לערך ממה ששנינו יחד משתכרים בחודש "שנינו עובדים קשה". היות שידוע לנו שהרבה שטויות מסתובבות ברשת התקשרנו אל העמותה, והמוקדנית לא הכחישה ואמרה שגם אנשים שעובדים בעמותות צריכים להתפרנס, דבר שאין לנו כל ספק או ביקורת לגביו, ובכל זאת אנו חשים מעט מרומים כי ניתן להתפרנס בכבוד מסכום קטן בהרבה. עכ"פ אמרנו שאנחנו צריכים לשקול את המשך תמיכתנו בעמותה.שאלתנו היא כזו-
א. האם זו אכן סיבה מוצדקת להפסיק את הצדקה לעמותה זו, אף כי אנו משוכנעים שעבודתם בדרגים הנמוכים היא עבודת קודש.


ב. האם מוטלת עלינו אחריות כלשהי לידע את הסביבה בעובדה זו, כי כנראה שיש תומכים לעמותה שאילו ידעו את הדבר היו שוקלים את התמיכה מחדש, או שיש להתחשב בצרכי אותן משפחות שנתמכות ע"י העמותה ויש בפרסום אפילו מעין לשון הרע?


תודה רבה


 


תשובה:


שלום וברכה


יישר כוח על דרככם. בוודאי שזו סיבה מוצדקת שלא לתרום לעמותה זו. אמנם, ניתן לומר כי הילדים לא צריכים לסבול, אולם יש אפשרות לתרום לעמותות המסייעות לילדים בקשיים בלי תקורה שכזו. לדעתי גם יש ליידע אחרים, כיכולתכם, על הדבר הזה, ולהסיר מכשול מפני עוור.


את העקרון אני למד מהדין והחשבון שמוסר משה רבינו עם סיום חתימת המשכן. מעשהו זה של משה חייב להפוך להיות מורה דרך לדורות. אף שמדובר במשה רבנו שלו היה רוצה היה יכול ליטול כל ממון שבעולם; אף שמדובר במנהיגם של ישראל בו נותנים אמון כולם; אף שמדובר בכספי המשכן שסביר להניח שהמחסום העומד בפני המבקש לגזול אותם גדול יותר, בשל התחושה שהוא גוזל כספי שמיים; אף שמדובר בכספים שמלכתחילה ניתנו בעודף גדול ובהתנדבות, ולא היה חסר שום דבר אם מישהו היה שולח ידו בכסף - מוסר משה רבינו דין וחשבון כספי מדויק.


אדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום - עיקרון זה נכנס למשנה ולהלכה. אין די בנקיות כלפי שמיא ובאמירה כי גלוי בפני מי שאמר והיה העולם כי ידי נקיות. החובה היא חובה כפולה - בראש ובראשונה להיות נקי מלקיחת ממון הבריות, ולאחר מכן עמידה בפני הציבור והוכחת נקיות הכפיים, תוך הסרת כל חשד מלקיחת ממון ציבורי שאינו מגיע לאדם.


הלכות אלה שהתחילו בדיני כהן הנכנס לתרום את תרומת הלשכה חלחלו לדיני צדקה ולחובת איסוף הצדקה בדרך שאינה מעוררת חשד. לכך יש משמעות מעשית גם בארגוני הצדקה השונים. קשה להפריז בחשיבות העליונה של גופים הנרתמים לאיסוף צדקה בצורה המרשימה ביותר. בכלל, היותנו חברת צדקה, ריבוי גמחי''ם, ארגוני סיוע למיניהם ועוד ועוד היא אחת מהפנומנים המדהימים בחברה האנושית בכללה, והיא מאמתת את אבחונם של חז''ל כי אחד המאפיינים המובהקים של עם ישראל הוא היותו עם של גומלי חסדים.


 ברם, חובת נקיות הכפיים מוטלת גם על ארגוני הצדקה, וזאת בשני המישורים שלה: המישור הראשון הוא להיות נקיי כפיים, ובעיקר - הימנעות מזליגת הכסף הנתרם על ידי אנשים לצורכי מנהלה ומשכורות, והעברת הכסף למטרה לה נזקקים. ברור שלשם קיום ארגוני צדקה יש צורך גם ברמה מסוימת של מנהל, ומוצדק הוא שחלק קטן מהכסף הנתרם ילך למנהלה ולמשכורות לעובדים בארגון זה, ויהיה זה נכון להשתיק את הלשונות הרעות המביאות לעיתים להצדקה אידיאולוגית של קמצנות. ברם, בשעה שאחוז גבוה של כסף זולג לצרכים אלה, ולא זו בלבד אלא שארגון הצדקה עצמו פועל בניגוד אינטרסים, ועניינו אינו הכתובת אליה מופנה הכסף, הוא מועל בתפקידו ולמעשה גוזל בפועל את הבריות.
המישור השני, בו ניתן להציע גם הצעה מעשית, הוא השקיפות. הדבר הנכון ביותר לעשות תו תקן לארגון צדקה. תו התקן הזה יחובר על ידי מומחים לגיוס כספי צדקה וחלוקתם יחד עם רבנים ואנשי מוסר, והוא יגדיר את ההנהגות על פי ההלכה של ''והייתם נקים''. כל ארגון צדקה יתחייב הן להצהיר שהוא פועל תאור עקרונות תו התקן הזה, והן לכתוב על הקבלות (בדיוק כפי שיצרני המזון כותבים) מהי שיטת חלוקת הכספים: אחוז זה למנהלות, אחוז זה למשכורות, אחוז זה למתרימים, ואחוז זה למטרה שלשמה הוקם ארגון החסד.



כל טוב


 


 

 

 

בית המדרש