ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

כיצד לא מקיימים דיון תורני?

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו מגיב על ביקורתו של הרב רוזן שהתפרסמה כנגד הרב בני לאו ומסביר שלא כך מנהלים דיון


יש לי
עניין להתפלמס עם הרב רוזן הי''ו אולם בשום פנים לא אעשה זאת כאן. הסיבה לכך אינה
העובדה שיש מקום לויכוח, אלא הסגנון שבו דבריו
נכתבים. על הנושא עצמו יש מקום לדון, אולם אי אפשר בסגנון כזה. אדגיש כי אני מעריך
שדבריו של הרב רוזן מכוונים גם נגדי, וממילא אני נוגע
בדבר, אולם מה שאכתוב אינו קשור לתכנים אלא לסגנון:


א. אי אפשר להסכים בשום אופן למצב בו רב אחד משתלח ברב אחר בצורה זו. אינני מבין מי נתן את הזכות ההלכתית לרב רוזן להתבטא בדרך בה הוא
התבטא (גם הדברים שאמר הרב בני על רבנים אחרים הציקו לי, אולם הוא לא דיבר באופן אישי
על אף אחד). אני מעורב בהרבה מאוד דיונים ופולמוסים בציונות הדתית, וחולק על הרב רוזן באין סוף עניינים (כולל שיטות הגרמא שהם יסוד מכון
צמת),
ומעולם לא התבטאתי כך עליו או על מישהו אחר. אני מבקש להדגיש כי לא עם
כל מה שאמר הרב בני אני מסכים, אף שאני חבר מאוד קרוב לו.


ב. אי אפשר להסכים בשום אופן למצב בו רב אחד מגדיר את המניעים הפנימיים של
רב אחר. ניתן בהחלט לחלוק על העמדה עצמה, ויש מקום לדיון העקרוני שהרב רוזן העלה.
אולם בשעה שרב קודם על רב אחר שעמדתו נובעת מהתרפסות, ורומז (ולעתים מזומנות כתב בפירוש) כי המטרה של הרב לאו הי''ו היא הזכיה
בעיני התקשורת - אלו דברים שאסורים מדאורייתא !


ג. אי אפשר להסכים בשום אופן ופנים לציטוטים חלקיים. הרב רוזן פותח את דבריו
בענייני הישר בעיני ד', ומציג מצג כאילו מדובר רק בהורשת הארץ, איסור אכילת דם, קורבנות, עיר הנדחת ועגלה ערופה. אולם דבריו של הרב
בני מבוססים בעיקר על תעודת הזהות של אברהם אבינו ''כי ידעתיו למען אשר יצווה את
בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט'', ושם לא זו בלבד שלא מדובר
רק על הנושאים שציטט הרב רוזן, אלא שמדובר על ענייני צדק ומשפט לפני מתן תורה.
איני נכנס לגופו של דיון, אולם במקום בו מצטטים מבעל הפלוגתא רק חלקים ומציגים מצג
שווא- אין טעם בדיון.
ד.
איני מבין איך העז הרב רוזן לכנות שם לחברו ''רבני ההלקאה העצמית''. האם מותר על פי ההלכה לכתוב כך ? בכלל הרב רוזן משתמש לאורך המאמר
כולו בהכללות על אלו ועל אחרים. איני מבין מי התיר לו לעשות כך ?


כאמור,
בין הרב רוזן לרב בני יש מחלוקת עמוקה ביחס למוסריות וללאומיות, וטוב היה לו הייתה סוגיה זו מתבררת בדרך בה מתבררים בבית המדרש. יש
מקום לקיים את הדיון מהו הטוב והישר בעיני ד', והאם הכוונה היא דווקא לטוב וישר המנוגד
לטוב וישר בעיני הבריות. יש טעם בדברי שניהם. למעלה מזאת, היה טוב לו היה הרב רוזן
כותב במפורש לאיזה יחס לאויב הוא מתכוון ולמה הכוונה ''במלחמה כמו במלחמה'' (איני יודע לאילו מסקנות הוא חותר בדבריו אלה)
אולם אי אפשר לנהל כך דיון, ועל כן מוטב שלא לקיים אותו על בסיס מאמר זה.


מה היה
קורה לו הדברים היו נכתבים בסגנון ראוי ? מה היה הרב רוזן מפסיד אם הם היו נכתבים
מתוך כבוד, התייחסות ראויה, ומחלוקת עמוקה ? אז היינו יכולים לדון בכל אלה. אולם
משעה שהם נכתבו כך - לי אין עניין לעסוק בהם בהקשר הזה.


כל טוב

 

 

בית המדרש