ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אתה בחרתנו

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו במכתב לשנה החדשה (תשע"ב) מדבר על סגולת ישראל ומשמעות הבחירה בעם ישראל


לאחי ורעי,


בוגרי הישיבה וידידיה.


לקראת ראש השנה, ועל רקע המשמעויות הרוחניות של סערות רבות שמתרחשות בעולמנו, אני חש כי טוב שנדון במשמעות הפנימית העמוקה של הבחירה המיוחדת של הקב"ה בעם ישראל, ובמשמעותה, כיוון שהיא מופיעה פעמים רבות בתפילות חגי החודש השביעי המקודש הבאים עלינו לטובה. בירור זה חיוני בעת הזו, ובעיקר בשעה שרעיון הבחירה המיוחדת הזו - ככל רעיון - הוא סם החיים למיימינים בו אך עלול להביא סם המוות למשמאילים בו.


א.      ייחודי הוא סידור התפילה כספר שולחן ערוך של האמונה בישראל. ספרי האמונה ומחשבת ישראל מבטאים מטבע הדברים את התורה כפי שקיבלו הרבנים הגאונים שחיברו אותם. לא ניתן לדבר על עמדת "היהדות", כי אם על עמדת המחברים, ומטבע הדברים ב"ה יש מחלוקות רבות בעניינים רוחניים שונים ומגוונים. שונים הדברים כאשר מדובר בסידור: שלד הסידור הוא הספר היחיד עליו אין מחלוקת, והוא התקבל על כל קהילות ישראל ללא עוררין (איני מתעלם משינויי הנוסחים). לא זו בלבד, אלא שלסידור יש גם משמעות הלכתית, ונוסח ברכות הסידור הוא נוסח הקובע מהי האמונה שעם ישראל מאמין בה. ניתן לדון במשמעויות השונות של נוסח הסידור, אולם לא בעצם תוקפו והמחויבות לו.


ב.      בחירת עם ישראל נפסקה להלכה כנוסח התפילה המחייב. בעיקר אמורים הדברים בחלקים החשובים ביותר שבתפילה. בברכות התורה שהן מצווה מהתורה נקבע הנוסח על ידי חכמים בברכה המעולה: " אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו"; בברכות קריאת שמע נקבע נוסח הברכה "הבוחר בעמו ישראל באהבה". נוסחים אלה משמעותיים ביותר, ומעצבים את תפיסת העולם ויסודות האמונה של עם ישראל.


ג.       האמונה העמוקה היא שהקב"ה בחר בנו מכל האומות, כרת עם אבותינו ברית מיוחדת המבוטאת בברית המילה ומתוארת בפרק יז של ספר בראשית, ונתן לעם ישראל את התורה לאחר שהופיע בהר סיני והכריז "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" (שמות יט, ה). ברית זו היא ברית נצח, והיא אושררה כמה פעמים בתנ"ך: בערבות מואב, בסוף ספר יהושע, ובמקומות רבים אחרים. היא הנמצאת בבסיס ההיסטוריה המופלאה של עם ישראל, שזכה שלוש פעמים לשוב אל אדמתו לאחר גלות, ולחדש את האופק הפתוח בפניו, לממש את לאומיותו ואמונתו בארץ ישראל.


ד.      כריתת ברית מיוחדת זו והבחירה של הקב"ה בעם ישראל אסור לה שתוביל לעמדה גזענית ומתנשאת. לא רוע היא באה לבשר בעולם, ולא התעלמות מכל המין האנושי, הישגיו ומצוקותיו. אבותינו הקדושים לא נשאו בחיקם מטעני שנאה אלא להפך: "והיה ברכה". הם ידעו להילחם באויבים, אך בד בבד להתפלל על אנשי סדום ולרצות בהצלתם. הם היו ישרים, ואנו מחויבים ללכת בדרכם ולמצות את האור הגדול שיש ברעיון הבחירה האלוקית בעם ישראל.


ה.      מהו העולם הרוחני המעצב את ההתייחסות לבחירה הזו כראוי, ומונע את סכנותיה הנוראיות ? עולם זה מבוסס על הקביעה כי "תורת ד' תמימה משיבת נפש - אימתי היא משיבת נפש - כשהיא תמימה", לאמור: המבקש ללכת בדרכה של תורה אינו מצמצם עצמו ביסוד אחד בלבד שלה, אלא מקיף את התורה כולה, ומבקשת לחיות את דרך האמונה מתוך מכלול התורה כולה. בשעה שהוא עושה זאת הוא נחשף לכל ההיבטים הקובעים את היחסים המיוחדים שבין הקב"ה ובין בני האדם בכלל, ועם סגולתו בפרט.


ו.         מהם היסודות המתגלים כאשר מתבוננים בתורה כולה ? ראשית, פרשת הבריאה מדגישה את אחד היסודות החשובים ביותר להתבוננות בעולם: בני אדם נבראו בצלם אלוקים. אין בפרשת הבריאה הבחנה בין איש ואישה, בין יהודי לגוי, בין כהן לעם הארץ, או הבחנה כלשהי בעולם ההומאני. לא זו בלבד, אלא שהתורה מדגישה בכך כי שורש האנושות אחד הוא, ומלכתחילה כולנו שווים. התורה אינה עוסקת בפרשת הבריאה בשאלת המשמעויות המעשיות של השוויון, אלא במשהו עמוק הרבה יותר: כל בני האדם נבראו בצלם אלוקים ! גם זה נכנס להלכה בברכת הרביעית בשבע הברכות בחתונה: "אשר יצר את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בניין עדי עד".


ז.       אנו מגלים כי בד בבד עם הזכות המיוחדת להיות עמו הנבחר של הקב"ה - הנבואה מציינת גם את האחריות הגדולה ששליחות זו מטילה עלינו. הביטוי המשמעותי ביותר הוא בדברי עמוס הנביא: "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה, על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם" - הבחירה כוללת בתוכה גם תביעה עוצמתית, ובשל כך אנחנו נפקדים ביתר שאת בשעה שאין אנו מקיימים את השליחות שלנו.


ח.      התנ"ך כולו  מלמד אותנו כי העובדה שנבחרנו על ידי ריבונו של עולם אין משמעותה שאין אנו עלולים להשחית את כוח הבחירה הזה, ולהתנהג בצורה המכוערת ביותר והעלובה ביותר. לדאבון לבנו, רוב מוחלט של ימי עם ישראל מתוארים כימים בהם לא מימשנו את פוטנציאל הבחירה הזה, אלא "ויעש הרע בעיני ד'" - בין בהליכה סוטה אחר עבודה זרה, ובין בעיוותים חברתיים נוראיים שהשמיטו את ההצדקה המוסרית לקיומה של האומה הישראלית בארצה. הבחירה היא מסגרת המאפשרת את ההתנהגות הייחודית, אולם היא לא מבטיחה אותה, ואין תחליף לחובה המוטלת על האדם לעשות את הטוב והישר בעיני ד'. השליחות הגדולה היא להקים חברה מוסרית וצודקת, שיש בה צדק ומשפט חסד ורחמים, ושהיא מקדשת את שם אלוהיה בכך שהעמים כולם אומרים "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".


ט.      לאורך הדורות הטביע עם ישראל את חותמו בתרבות הכללית. הוא שהצליח לבשר, לפחות לעולם המערבי, כי יש א-לוהים אחד; הוא שהנחיל לעולם כולו את הבשורה בדבר יום השבת, והחובה של "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך, ויינפש בן אמתך והגר"; הוא שבישר חלק מהחובות המוטלות כלפי נדחי החברה: הגר, היתום והאלמנה; ועוד ועוד. בחירת עם ישראל מחייבת אותנו לשאול את עצמנו גם היום מה הבשורה שיש עמנו לעולם כולו ? האם אנו מאמינים כי ריבונו של עולם, מלך מלכי המלכים, בורא העולם כולו, אדיש למשמעות קיומם של 6.5 מיליארד בני אדם, וכל עניינם של מאמיניו הוא בשתי אלפיות של המין האנושי ? אמירת אתה בחרתנו כוללת בתוכה גם את הצבת השאלה מה תרומתנו כיום לעולם כולו, ולתור אחר מימוש השליחות הזו בעולם שאנו קיימים. אפשר שמתוך ההתעוררות החברתית המתחוללת בימים אלה תצמח אכן תנועת תיקון משמעותית, שבשורתה לעולם היא קיום בכלכלה מוצלחת וצודקת, נגישה וחברתית. אולי יתברר כי גם לכך נבחרנו וזה מה שאנו יכולים לשנות כיום בעולם.


מכל אלה עולה כי בשעה שאנו אומרים בתפילתנו "אתה בחרתנו מכל העמים", ובשעה שאנו חיים בתודעה עמוקה של זכות להיות העם שנבחר על ידי הקב"ה - אנו מוצפים בסערה המלמדת אותנו כי גם האנושות כולה נבראה בצלם אלוקים, כי הבחירה שלנו מטילה עלינו חובות מיוחדות בנוסף לזכות הגדולה הזו, וכי אנו עלולים חס ושלום לקרוס ממרומי הסולם הגבוה אל תחתיות ארץ. הודאה ותביעה, שמחה ואימה, שליחות וזכות - מעורבים זה בזה, וזו המשמעות האמיתית של בחירת עם ישראל. הבחירה מטילה עלינו את החובה למלא את חלקנו בברית שבין האדם ובין הקב"ה, להיות מוסריים יותר ורוחניים יותר, מאמינים יותר ומיטיבים יותר, ולבחון בכל עת את עצמנו האם אנו מממשים את הבחירה הזו במהלך של הפיכת העולם הזה למקום טוב יותר, או הופכים את הבחירה הזו לגזענות מכוערת ולהפצת רוע בעולם. את יסוד הבחירה אנו מחויבים להפיץ כבשורת אור, טוב ויושר, ולומר בגאון כי אנו זכאים בצדק לשאת את שם ד' בעולם, ולהפוך אותו למקום טוב יותר מכוח השליחות שנטלו על עצמם אבותינו.


יהי רצון, שתכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה מבורכת בברכת הבחירה הגדולה, ואנו נזכה לממש את האחריות שמוטלת עלינו, וליהנות מהזכות הגדולה שזכינו בה, להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, בבריאות ובנעימות, בשמחה ובטוב לבב.


שנה טובה ומתוקה.

 

 

בית המדרש