ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

עת לדבר ועת לעשות

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו קורא להפסיק לדבר על צדק חברתי ולהתחיל לעשות צדק. הוא גם נותן רעיונות כיצד


יש שלב של דיבורים
ויש שלב של מעשים. אין לזלזל בדיבורים, שכן דיבורים יוצרים תודעה. ברם, דיבורים הם
גם מסוכנים מאוד, בשל התחושה שהם יוצרים. פעמים רבות אנו חשים כי אם דברנו על דבר
מה, והתווכחנו, וכתבנו, והתקפנו, והגנו - אזי עשינו את שלנו, כי הנושא עלה על סדר
היום. תחושה זו מרחיקה פעמים רבות מהעשייה עצמה. לא לחינם אמרו חכמים כי
"אמור מעט ועשה הרבה" - הם לא ביטלו את חשיבות הדיבור והעיסוק התיאורטי,
אלא קבעו כי הדיבורים צריכים להיות מתורגמים לשפה מעשית, ולעשייה.


רשת האינטרנט מזמנת אפשרויות רבות ומגוונות
לעשייה, ולא רק לכתיבה. פירותיה נראים היום בכל עבר - לטוב ולרע: למן מהפכות בעולם
הסובב אותנו (ההולכות ומתבררות, כפי שהזהירו רבים, לא כ"אביב העמים" אלא
כ"חושך על פני תהום"), דרך מחאה חברתית, ועד להתארגנויות לעשיית טוב
וחסד וצדק. כמו כל כלי, במקום לנהל מאבק מתמיד נגד הכלים - נכון יהיה לעבוד בצורות
אחרות כדי להגיב לסכנות שבקיומן. כלים אחרים הם גיוס אותם כלים לשימוש בצדדים
היותר נכונים והיותר טובים, והעמדת יראת השמיים על בסיס הבחירה החופשית הטובה, ולא
על הדגשת יתר של החומות והמחסומים. פעמים רבות שאנו משתקים את עצמנו בשל הפחד מפני
מתן לגיטימציה - ההשערה היא שאם נשתמש בכלי מסוים לצדדים הטובים שבו אנו מעצימים
את השימוש בו גם לכיוונים הבעייתיים. אי אפשר לבטל חשש זה לחלוטין, ובוודאי
שצריכים להתחשב בו, ולעתים אף לבטל דברים טובים מפני ההתמוטטות שהם יכולים להביא
בכנפיהם. אולם "חשש" אינו יכול להיות מדיניות רוחנית מתמדת. כבר כתבנו
בעבר כי בסכנות יש להתחשב, אולם לא להיכנע להן.


דוגמה קטנה לאפשרויות הקיימות ברשת האינטרנט הוא
אתר שנחשפתי לו בכתובת: http://www.callyachol.co.il/. זו עמותה שעוסקת בהשמת עובדים בעלי מוגבלות במקום בו אין משמעות
למוגבלות שלהם. וכך כתוב בדף הבית: חברת Call
יכול מספקת שירותי אאוטסורסינג לחברות בתחומים בהם קיים
קושי לשמר כוח אדם כגון מוקדים טלפוניים ועובדינו הם אנשים עם מוגבלויות.
לאוכלוסיה זו יתרון משמעותי שכן מדובר בעובדים יציבים ואמינים המפתחים כתוצאה מכך
מקצועיות רבה. זאת בניגוד לנורמה בתחום זה בו למרות ההשקעה העצומה בפרסום, מיון,
הדרכה ושימור של עובדים אחוז תחלופת העובדים גבוה מאוד".


דוגמה זו לא ללמד על עצמה יצאה אלא ללמד על הכלל
כולו יצא. גל המחאה נמצא במקום בו הוא נמצא, וחובה להפוך אותו לגל של תיקון.
התיקון יכול להיות בהקשרים שונים: בחיים יותר צנועים ופחות בזבזניים, בהעדפת תוצרת
הארץ, בנכונות להירתם למאבק על זכויות של אחרים, בהסכמה להורדת שכר לימוד גם על
חשבון רמת הלימוד כדי שכולם יוכלו ללמוד, ועוד ועוד. העולם נבנה גם מהחלטות מאקרו
כלכליות הנעשות על ידי הממשלה ורשויות השלטון, אך גם על ידי פעולות של יחידים,
היוצרים מערכות קטנות כמידת יכולתם. הם אלה שפועלים פעולת אמת; הם אלה שמתמודדים
עם מצוקותיהם של אחרים, ומצילים לפחות נפש אחת מישראל; ובעיקר - הם אלה שיוצרים את
האווירה החברתית, ההופכת את האחריות ל"אחר" לחלק בלתי נפרד ממהות הקיום.


עת לדבר ועת לעשות. עת להשפיע על שאלות ענקיות,
כגון ריכוזיות והפרטה וחוק ההסדרים, ועת לעבוד עבודה פשוטה ומשמעותית, ולהוריד את
הדברים לפרטי הפרטים של הדאגה לאחרים. שני הדברים כאחד הם אלה הבונים את המערכת
הכללית, וכל אחד מאתנו יכול להיות חלק מאותו תהליך תיקון, שהוא הוא התשובה הגדולה
שאנו קרואים לה בימים אלה.

 

 

בית המדרש