ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

התשובה האלקית

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו מסביר את עניינה של תשובה וכיצד רשע שעושה בסוף ימיו תשובה נידון כצדיק. סיכום שעבר את ביקורת הרב

 


מנהג ידוע בישראל בו אנו מקבלים על עצמנו בעשרת ימי תשובה קבלות להשתפר ולהתקדם לקראת יום הכיפורים. פעמים רבות אנו חשים תחושה של צביעות, שהרי  כל השנה אנו נוהגים באופן מסוים, ואילו פתאום לקראת ראש השנה אנו מתחילים לשפר את מעשינו תוך ידיעה שלא נוכל להמשיך בהתנהגות זו במשך כל השנה.


כיוון אחד בו ניתן לבאר את הדברים מדגיש כי בעשרת ימי תשובה אנו בעצם מנסים להוכיח לעצמנו מהו הפוטנציאל הטמון בנו ולאן אנו שואפים להגיע. כאשר אנו עומדים לפני הקב"ה בראש השנה אנו מציגים בפניו את העתיד האפשרי אליו אנו מסוגלים להגיע ומבקשים למעשה אשראי בכדי שנוכל לנסות להתקדם. יוצא אפוא כי המאמץ המיוחד בימים אלו לא מקושר אל העבר תוך ניסיון להתעלם או לטשטש את מעשי השנה שחלפה אלא מקושרת אל העתיד, תוך תפילה ובקשה לשנה הקרובה שנוכל לסמן איזה קריאת כיוון שבגינה יחנון אותנו הקב"ה בעוד שנה של חיים. כיוון זה הינו מעניין ביותר ויש מקום לפתח אותו עוד. עם זאת, ניתן להציע כיוון שונה בו התשובה איננו מכוונת כלפי העתיד אלא דווקא אל העבר.



דרך ה'


בספר יחזקאל פרק יח ובנבואה מקבילה בפרק כד מגלה הנביא כי ההנהגה האלוקית לא הולכת על פי שקלול מעשים טובים ורעים, ולא מטה לכיוון הצדיק, אלא פועלת באופן סימטרי לגמרי. לאמור, הקב"ה מסתכל על השורה האחרונה, וכך יכול הרשע להצטדק והצדיק ליפול. כלומר, ייתכן מצב בו יש רשע שכל ימיו עשה עוול אך ביום האחרון שב, ואזי רפא לו וכל רשעותיו תמחקנה. לעומת זאת, הצדיק שכל חייו עשה הטוב בעיני ה' ובימיו האחרונים נסוג אחור - צדקותיו לא תעמודנה לו. אמנם העם מתנגד לדרך ה' ואומר שבהגיון האנושי ראוי ללכת על פי רוב, ללמד זכות על צדיק רוב ימיו, ולהעניש את הרשע שנזכר רק ברגע האחרון. ואכן, עומדת השאלה כיצד עלינו להבין את מה שהקב"ה מלמד אותנו לאור העובדה שהוא שופט את האדם על פי השורה האחרונה של חייו ?


את התשובה אני מבסס על ביאורו של הרב קוק באורות התשובה, ביחס לעובדה כי המעשים של העבר עדיין חרוטים בנפשו של האדם, ומשפיעים מאוד על מעשיו בהווה. שאלת המבחן בסוף שנת תשע"א היא מי אתה? התשובה היא שאנחנו זה סך כל הבחירות, התהליכים והחוויות שעברנו במהלך השנה. אשר על כן, אנו מבינים כי גם הבחירות שאנו מקיימים ברגעים האחרונים של השנה לא מגיעות יש מאין, אלא נובעות מסך מעשינו במהלך השנה. יוצא אפוא, כי כאשר בסוף השנה אנו יוצרים בחירות שליליות אנו מגלים למפרע כי כל מה שהיה נדמה כטוב - בעצם לא נכון. וכן גם להיפך, כאשר אנו בוחרים ברגע האחרון ליצור משהו חיובי, אנו מגלים בעצם כי כל הבחירות הרעות שלנו במהלך השנה היו רק לפנים, בעוד בעומק תמיד קונן בפנים רגש חיובי וטוב.


דוגמא קלאסית היא המעגל הדטרמניסיטי של בן מוכה שווה אב מכה. היהדות מאמינה כי ילד שמצליח לצאת מהמעגל ולבחור בטוב אפילו ברגע האחרון מגלה כי בעצם הוא לא שייך למכים. הרב קוק מסביר כי הזדון עצמו הופך לזכויות ממש, משום שאותו ילד שכל חייו נדחף להכות, ואולי אף היכה את בניו, אך הצליח להתגבר ולצאת מהמעגל - עשה מהפך. אותה תנועה נפשית ממשית של הכאה הינה חלק שלילי - שנותב למקום החיובי.  המשמעות שנותן הבן המוכה, לעובדה שאביו היכה אותו, נתונה לבחירתו - או להכאת בנו, או דווקא ליצירה של עולם מתוקן עם חינוך נכון ובריא לילדיו דווקא לאור המכות שהוא חטף.



מי אני?


השאלה הגדולה שאנו מעמידים כאשר החמה עומדת בראש האילנות של כט' באלול תשע"א, היא מה המשמעות שאנו מעניקים לשנה שהייתה. האם אנו מצליחים לגייס רצון עמוק של התרוממות, של שאיפה ושל הענקת משמעות חיובית לחיינו, אזי כל השנה החולפת קיבלה נופך עצום. איננו מנסים להוסיף עוד כמה פרוטות ברגעים האחרונים, איננה מנסים לסמן עוד כמה תשובות לפני שייגמר זמן המבחן - אלא אנו הולכים על כל הקופה. אנו אוספים את כל החטאים, את כל המחשבות המקולקלות, כל הפספוסים, כל הנפילות ומנסים ליישר אותם מחדש. אנו לא מנסים ליצור משקל נגד מצ'וקמק של כמה מצוות, אלא אנו רוצים ליצור שורה תחתונה אחרת.


הדמות העומדת בפני הקב"ה איננה של אדם מלא חטאים פלוס כמה מצוות. אלא עומד אדם בעל אישיות עצומה, נפש מתלהבת ורצון עמוק לעבוד את ה'. לאור השורה התחתונה הזו - אנו מכניסים את כל הפספוסים בתיקייה של בחירות לא נכונות וכישלונות - אבל כל זה בדרך אל היעד. בכך שאנו מגדירים את היעד החיובי הנכון והבריא בסוף המהלך, אז אנו שוללים מהחטא את מהותו העצמית והופכים אותו לעוד אבן דרך המובילה אל הטוב והישר.


האמירה הזו הופכת את התשובה ל'מעבר לזמן'. כאשר אומרים שהתשובה קדמה לעולם הכוונה היא שמעשה שנעשה לא חסין בפני התשובה. לאמור, יש ביכולתה של התשובה לחזור לאחור בזמן, ולהפוך את משמעות מעשינו שנעשו בעבר. מובן, כי מהלך שכזה לא נתפס בפשטות בעיני בשר ודם המניחות כי מה שהיה היה ולא ניתן לשנות את מה שנעשה. אולם אצל הקב"ה שערי תשובה תמיד פתוחים משום שביכולתנו ליצור את המהפך העצום שבנשמתנו, שבאישיותנו, שבמהותנו ולהתנער באחת מכל אבק הרע שדבק בנו במהלך השנה.


הבה נשים לעצמנו כמטרה את השקיעה של ערב ראש השנה ונשים אותה אל מול עיננו. עלינו להתייצב אל מול הקב"ה כאדם שאוסף את כל בחירותיו, בעיותיו, מצוותיו, וכישלונותיו ומתוכם מתרומם קדימה. יש להישיר מבט פנימה אל הלב ואל הנפש ולראות את הדמות העצומה החושקת לעבוד את ה' באמת - זה יהיה הצליל המרכזי וכל השאר יהוו רקע המשמיעים יחדיו את צלילי התשובה.

 

 

בית המדרש