ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מעשה סדום

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו דן בשאלת הצדק החברתי ועבודת עובדי הקבלן בישראל דרך משקפי הצדק של אברהם אבינו בפרשת השבוע

תעודת הזהות של אברהם אבינו רשומה בפרשתינו: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט". בד בבד עם הקריאה בשם ד', והבשורה בדבר אלוקי ישראל המופשט והעליון שהיא בשורה נגד האלילות המרדדת את דמות האדם, מלמדת אותנו התורה כי ייחודו של אברהם אבינו לא בא לידי ביטוי אך ורק בתיאולוגיה, או בקריאה לעולם כולו להאמין שיש בורא לעולם. ייחודו הוא גם בהליכה בדרך ד'. דרך ד' היא דרך הצדקה והמשפט, לאמור: בניין העולם על פי יסודות הצדק. במקום בו לא ממשיכים את דרך הצדק והמשפט לא אוחזים בדרכו של אברהם אבינו.

גם הביטוי "מעשה סדום" שנתקבע בשפה העברית כביטוי הקשור לתחום העריות בצורה המאוסה ביותר, הוא זווית אחת בלבד של מעשה סדום, ולא זו שהודגשה על ידי הנביא. הנביא הדגיש כי הבעיה העיקרית בסדום הייתה אחרת לגמרי: "הנה זה היה עוון סדום אחותך, גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה". לאמור: התביעה העיקרית כנגד סדום לא הייתה אווירת העריות שהתרחשה בה. כמובן שהדבר איום ונורא, ואולי הוא חלק מ"רעים וחטאים", שהוא הביטוי בו מתוארים אנשי סדום. אולם תשומת הלב העיקרית שניתנה על ידי הנביא לסדום נבעה מהעובדה ששכונת היוקרה ("גאון שבעת לחם") לא פתחה את שעריה בפני העני והאביון. להפך, חז"ל שהרחיבו את תיאור הנעשה בסדום, מלמדים אותנו כי נקבעה בסדום מערכת חקיקה מפורטת שנועדה לאפשר את שמירת מעמד התיישבות היוקרה, ונעילת השערים בפני אלה שזקוקים לכך.

אנחנו המבקשים ללכת בדרכו של אברהם אבינו חייבים לקרוא פרשה זו חזור ושנן. הפרשה לא באה להמעיט מהחשיבות של התנהגות בצניעות, של זהירות בעריות, ושל החדרת הקדושה לרחובותינו. אלה יסודות עיקריים בתורת ישראל, ואף נכתב עליהם בספר ויקרא כי חס ושלום אלה הסיבות להקאת שמקיאה ארץ ישראל את מי שמטמא את אדמתה. פרשה זו באה לקבוע את סדר הבניין: הבניין מתחיל מהליכה בדרכי אבותינו בעשיית צדקה ומשפט, מול ה"עני והאביון" שאינם זוכים ליהנות כראוי ממנעמי הארץ ומטוב ההצלחה הכלכלית.

קריאה זו משמעותה רבה מאוד. במקום בו יש עוול, במקום בו לא מחזיקים ביד עני ואביון, במקום בו נמצאים עובדי קבלן מנוצלים, במקום בו הקרובים לצלחת מחלקים לעצמם את הפירות העיקריים, במקום בו הפער שבין עשירים ועניים מעמיק – במקומות אלה קיים החשש היותר גדול שמא יוגדרו על ידי ריבונו של עולם כמעשה סדום. לא מדובר רק בשפת הצדקה, ופתיחת הדלת ותשלום מעשר כספים. ב"ה, נושאים אלה מתוקנים יותר ויותר בעולמנו. אברהם אבינו לא היה רק איש של חסד. הוא היה איש של "צדקה ומשפט", לאמור: בניית החברה בצורה צודקת ולא רק בדרך בה העזרה לעני נעשית מכוח נדיבות הלב של העשיר. מבחינה זו, עצם הכמיהה לתיקון חברתי בתחומי הצדק היא היא הליכה בדרכו של אברהם אבינו. אפשר להתווכח על מניעי המוליכים את המחאה החברתית, אפשר להתווכח על היעדים שהם מציבים הטובים הם אם רעים, אפשר להתווכח על המימון של מחאה זו, ואפשר להתווכח על עוד נושאים רבים הקשורים בה. אולם המבקש ללכת בדרכו של אברהם אבינו, ולא לחיות בחברה שמוגדרת על ידי הנביא כמעשה סדום, חייב לבנות תנועת תיקון, שתתקן את העוולות שמתרחשות מכך שאין צדק ואין משפט. כך אנו בונים את הנדבך הראשון של הקיום, ומעל לו כמובן באים היסודות האחרים של הקדושה המיוחדת לאומה הישראלית.

המאמר יתפרסם בעלון 'שבתון' לשבת פרשת וירא תשע"ב

 

 

בית המדרש