ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

האם ניתן להיות פוליטיקאי ישר?

ע"י: הרב יובל שרלו

האם ניתן להיות פוליטיקאי ישר? איך יעקב הסתדר ותחמן למרות היותו צדיק? על כך בתשובה הבאה

שאלה:

שלום שאלתי היא תאורטית.
מצד אחד אנו רוצים לנהוג על פי המוסר האנושי, יושר, פשטות, להיות אחד בפה ובלב. ובכלל להיות אנשים בעלי מידות טובות, ולחיות בשלום ובאהבה עם כולם. מצד שני, איך שאני רואה את זה, בשטחי פעולה רבים בחיים, ככל שעולים בסולם הדרגות צריכים לנהוג בדרך הפוכה, ואסביר:
הפוליטיקה על כל דרגותיה ומקומותיה. בכל מקום שיש כוח והשפעה ורוצים לקדם נושאים חשובים ולהשפיע, צריך להילחם. פעמים רבות ללא תרגילים, ללא כוחניות, ללא שקרים, א"א לקדם דברים ביעילות. הרי עולם זה בנוי מראש על מאבקים, על מחטפים, על אמירת דבר אחד כשאתה חושב אחרת, על דיבור לזולת בצורה לא יפה לפעמים, ובקיצור לא להתנהג תמיד כפי שציינתי בפתיחה. הרי אי אפשר לבעל תפקיד בכיר להיות שוחר שלום תמים וצדיק, כי אז לא יצליח לשנות כלום בתפקידו. וזה אינו רק לגבי חברי הכנסת.
א"כ אני שואל מה הכללים בזה. ברור שכשאין דרך אחרת מותר, אבל רוב המקרים הם אפורים שלא ניתן להגדיר האם המעשה הלא מוסרי ממש הכרחי, ולא היה ניתן לפעול בשום אופן בדרך אחרת.
מעניין לעניין באותו עניין, אשאל על התנהגות יעקב אבינו. למרות היותו איש תם, גם הוא לקח במרמה כביכול את ברכות אביו, והגדיל את שכרו שלבן נתן לו על ידי תרגיל שעשה.
אשמח אם הרב יאיר את עיני בדברים הנ"ל.
תודה רבה מראש

 

תשובה:

שלום וברכה
הנושא בו אתה עוסק הוא אכן אחד הנושאים המסובכים ביותר, ואולי המשמעותיים ביותר הקיימים בעולמנו הציבורי.
הפיסקה האחרונה של דבריך היא אכן המפתח לדיון, ודמותו של יעקב אבינו יכולה להיות מורת דרך לרבים, בעיקר לאור העובדה שהגמרא עצמה (מגילה יד ע''א) למדה ממנו את היסוד ההלכתי של ''עם נבר תתבר''.
אפשר להסיק את ההתנהגות הנדרשת לאור דרכו של החפץ חיים בענייני לשון הרע לצורך. החפץ חיים לימד אותנו כי ההנחה היסודית היא שאסור לדבר לשון הרע, ואסור להלבין פנים וכדו'. זו צריכה להיות נקודת המוצא של כל דיון בתחום זה. את העיקרון הזה יש לקחת גם לנושא בו אתה עוסק: נקודת המוצא היא שגם בפוליטיקה צריך לדבר אמת. הדבר נכון גם מצד החובה ההלכתית שבדבר, אולם מניסיוני למדתי כי פעמים רבות דווקא מי שאינו נוהג בקומבינות והוא ישר ודובר אמת – גם מצליח במישור הפרקטי (בדרך כלל בטווחים ארוכים יותר), וקשה להצביע על הבדלים דרמטיים בין מי שהולך בדרך ישרה ובין מי שהולך בדרכים עקלקלות.
ברם, אפילו החפץ חיים, שהחמיר מאוד בענייני לשון הרע, כתב את הפרק האחרון של ספרו, ובו הוא לימד את התנאים הנדרשים בלשון הרע לצורך. תנאים אלה יכולים להיות נכונים גם לגבי הסוגיה בה אנו עוסקים. לאמור: אם באמת אין דרך אחרת, אם הכוונה היא לשם שמיים ולא לשם המניפולציה עצמה, אם עושים זאת במידה הנדרשת בלבד ולא מנצלים את המשחק הפוליטי כדי לגרוף דברים אסורים וחמורים בפני עצמם וכדו' – אלה המצבים שהדבר מותר.
על דרך הדרוש, כשאני מבקש להעצים את שמירת הלשון בדרכים הראויות לתלמידי תיכון אני מנצל את הכללים הנדרשים ל''רוורס''. על פי תקנות משרד התחבורה, מותר ליסוע לאחור רק בהצטבר שלוש התנאים הבאים:
א. אין דרך אחרת, ועל כן אם אפשר ליסוע ישר, אפילו מרחק מרובה – אסור.
ב. המינימום הנדרש. העובדה שהיא מותר לצאת מחניה בנסיעה לאחור אינה מתירה להמשיך את הנסיעה לאחור.
ג. לאחר שנבדק היטב שלא גורמים נזק.
כללים אלה מסייעים מאוד לנהוג הן בענייני נהיגה, הן בענייני לשון הרע, והן בענייני פוליטיקה. מתוך נקודת המוצא העיקרית שפועלים בדרך ישרה, יש מצבים בהם חובה לנהוג לאחור, ואולם צריך לעמוד בשלוש התנאים האלה: רק במצב בו אין דרך אחרת; רק במינימום הנדרש ובכוונה לשם שמיים; רק לאחר שנבדק כי הנזק שעלול להיגרם מכך אינו יותר גדול מאשר התועלת.
יעקב אבינו יכול להיות מורה דרך לרבים בנושאים אלה.
כל טוב ויישר כוח

 

 

בית המדרש