ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מה ניתן ללמוד מהכנותיו של יעקב למפגש עם עשיו?

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו לומד מסקנות לימינו מהמפגש בין עשיו ליעקב והכנת יעקב למפגש

התכוננותו של יעקב אבינו למפגש עם עשו בדורון תפילה ומלחמה היא הוראה לדורות. ניתן לראות בה את בסיסה של היהדות, הן מצד המבנה שלה והן מצד תוכנה. מצד המבנה נגלה לפנינו כי לא ניתן לכנס את הדרכים בהן אנו מתמודדים עם המציאות למקום אחד בלבד, ולעולם רוחני אחד בלבד. לא ניתן לבסס הכל על אחד המרכיבים – לא על המלחמה, המבטאת את העובדה שאנו בעצמנו מתמודדים עם העולם שלפנינו, ועושים זאת מתוך אמונה בכוחנו וביכולת המאבק שלנו; לא בתפילה, המבטאת את הפניה לריבונו של עולם ובקשה ממנו כי הוא יסייע בעדנו לפתור את בעיות העולם; ולא בדורון, המבטא את המקום בו לעתים אנו צריכים להיכנע ולסגת לאחור, להתנצל, לשלם על טעויות או על מעשים שנעשו בעבר. המבנה הזה מאפיין כל כך את התורה שבפנינו: אין דבר אחד שהוא נכון תמיד, למעט שתי הדיברות הראשונות, שהן יסוד הכל, והן היסוד היחיד הקבוע בתורת ישראל. כל שאר הסוגיות הן סוגיות מורכבות, בהן באות לידי ביטוי דרכים רבות ומגוונות של ההופעה האלוקית. 
אחת הדוגמאות היפות לדבר היא סוגיית חוק לשון הרע הנידונה בימים אלו. לשון הרע והלבנת פנים הן העבירות החמורות ביותר בתורת ישראל, עד שכתב הרמב''ם ''אמרו חכמים: שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא - עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים - ולשון הרע כנגד כולם !!!'', ובעלי התוספות פסקו כי קביעת הגמרא שנוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן של אש ואל ילבין פני חברו ברבים היא הלכה למעשה, ומכניסה את איסור הלבנת פנים למסגרת העבירות עליהן נאמר שייהרג ואל יעבור. ברם, בד בבד אנו מוצאים בתורה את האיסור לעמוד על דם, את החובה לבער את הרע מקרבנו, ואת ''וכל ישראל ישמעו וייראו''. אי אפשר אפוא להכין את עצמנו להתמודד עם הרוע בעולם בעזרת אחד הצדדים בלבד. אנו מחויבים הן להלכות לשון הרע כמו גם למוסר העמוק הטמון בהם, והן לחובה לבער את הרע בישראל. ממילא עיצוב דרכה של תורה מסובך הרבה יותר ומורכב מעניינים שונים, בהם אסור לנו לאמץ אחד מן הצדדים בלבד. 
בהקשר מעשי יעקב, מדובר אפוא במבנה המלמד אותנו לדורות את דרכה של תורה. אנו מחויבים להכין את עצמנו לשלוש דרכים, אף אם הן מנוגדות האחת לשניה, וכל אחת באה בתחומה של רעותה. אנו מחויבים להכיר את שפת הדורון, ולדעת כי לעתים הדבר הנכון לעשות הוא לפייס ולרצות, לשלם ולוותר, ואף להשתחוות בפני מי שנגרם לו עוול; בד בבד אנו מחויבים להכין את עצמנו למלחמה, ולדעת כי המאבק על דרכנו אינו דבר פסול מצד עצמו, ולעתים הוא הדרך הנכונה, ודווקא ההתנערות והנכונות לממש את העולם התפישתי שלנו בעזרת הכוח הוא הוא הדבר הנכון לעשותו; לא פחות מכך אנו מחויבים לשים את התפילה במקומה הראוי. מחד גיסא, אין לנו לעשות דבר בלוא תפילה. מאידך גיסא, לבנות את הכל על התפילה, ולצפות כי ריבונו של עולם יהיה זה שיפתור את הבעיות שמוטל עלינו להתמודד עימן – הוא דבר שאינו נכון ואינו ראוי. 
המילה ''מורכבות'' הפכה פעמים רבות לביטוי לחוסר עשייה ולזילות פנימית, שהלוא אם דבר מה מורכב – לא ניתן לעשות דבר. ברם יעקב אבינו לימד אותנו כי משמעותה היא הפוכה: היא מחייבת יותר, וקוראת לאדם ללכת בשלושה נתיבים מקבילים ואפילו סותרים, כיוון שזהו עולמו של ריבונו של עולם, שכל התופעות בעולם וכל הדרכים בעולם עולות למקום אחד, שהוא אחד ושמו אחד.

פורסם בעלון 'השבת' לפרשת וישלח תשע"ב

 

 

בית המדרש