ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

למה ניתן לקרוא יהדות? על הכל יש וויכוח!

ע"י: הרב יובל שרלו

מהו ספר יסוד האמונה שניתן להגדירו כעיקר היהדות, הרי על הכל יש דיון וויכוח? על כך עונה הרב שרלו בתשובה הבאה תשובה מפתיעה

שאלה:

שלום וברכה
מציק לי לאחרונה הנושא של מקור ההגות היהודית ותוקפה. בעוד בתחום ההלכתי יש השתלשלות ברורה של הדברים מהתורה שבכתב, בירור ע"י המידות שהתורה נדרשת בהן ודברים שנמסרו בע"פ מדור לדור, נראה כי פרשנות המקרא, הפילוסופיה היהודית לגווניה השונים מהרמב"ם עד החסידות והקבלה חסרת השתלשלות ברורה. במקרים רבים הגויות שונות סותרות האחת את השנייה ונראה לעיתים שהדברים נהגו יש מאין, מתוך תפיסת העולם האישית של ההוגה או התרבות הכללית בה הוא חי וממנה הושפע. אשמח אם הרב יוכל לעזור לי להבין מה בכל זאת מאגד את הדעות הללו יחד שהם זכו להוות את ארון הספרים היהודי, מה מקור תוקפן, ואם מקורן אינו ברור מדוע אנו לומדים אותם ומבססים עליהם את השקפתנו. ואולי גם קריאת כיוון כיצד אם בכלל ניתן לאזן בין הדעות השונות, או שאולי לא צריך לנסות?
ברור לי שאלו שאלות שדורשות הרחבה אך אשמח אם הרב יוכל לנסות להתייחס בתמצות לנקודות הנ"ל ואולי גם להציע מקורות לימוד להרחבה נוספת, אשר הם ברמה שלומד עצמאי יכול להתמודד איתם.
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

הבעיה שאתה מעלה היא בעיית יסוד בעולמה של היהדות: מהו אותו DNA של היהדות, שהוא כחוט השני, והוא המחייב את כל פרקי המחשבה בעם ישראל. אתה מעלה את הבעיה הגדולה של איגוד ושל ביסוס דרכה של היהדות, והיא אכן שאלת השאלות בתחום עיקרי האמונה ויסודותיה.
התשובה שלי לשאלה זו אולי מפתיעה, אולם שנים לאחר שאמרתי אותה שמעתי אותה (בניסוח אחר) מפי מו''ר הרב ליכטנשטיין הי''ו, והתקיים בי ''שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב''.
ישנו ספר אחד בעולמה של התורה שבעל פה שאין מחלוקת כלשהי ביסודות העיקריים שלו. זהו ספר שהתקבל על ידי כל עם ישראל, והוא לא ספר נידח אלא אולי הספר ה''פעיל'' ביותר בעולמה של היהדות, והוא אולי החשוב ביותר בחייו ובעולמו של האדם הנאמן למצוות. ספר זה הוא פשוט: סידור התפילה. סידור התפילה לפיכך נחשב כשולחן ערוך של האמונה. הוא המבטא את הDNA של היהדות, וכל עמדה חייבת לצאת ממנו ולשוב אליו.
דוגמה לדבר: אדם שיטען היום שאין האמונה בביאת המשיח חלק אינטגרלי מעולמה של היהדות, ייחשב כמי שאינו מאמין ביהדות וכמי שהוא מחוץ לגדרי האמונה, בשל העובדה שנפסק להלכה והתקבל על ידי עם ישראל כולו כי ''את צמח דוד עבדך'' הוא חלק בלתי נפרד מהתפילה ההלכתית. מחלוקות על אופיו של המשיח ואופייה של הגאולה קיימות, ותמשכנה להיות קיימות, אולם הDNA של היהדות הוא האמונה בביאת המשיח.
הדבר נכון, בדוגמה נוספת, ביחס לאמונה בבחירת הקב''ה בעם ישראל. זוהי אבן יסוד בתפילה – גם בברכות התורה (''אשר בחר בנו מכל העמים'') וגם בברכות קריאת שמע (''הבוחר בעמו ישראל באהבה''), ועל כן הכופר ברעיון זה הוא מחוץ לדרכה של היהדות. אפשר כמובן להתווכח מה טיבה של בחירה זו, ובוודאי שעמדת הרמב''ם שונה מעמדת ריה''ל, אולם עצם רעיון הבחירה הוא יסוד היהדות.
וכך לגבי מציאות ד', השגחתו בעולם, הרפואה, התשובה וכדו'. אני מדגיש כי איני מתכוון לכל פיוט ולכל תוספת, אלא לציר היסוד של התפילה ההלכתית שהיא לעיכובא. העובדה שכאמור זהו הספר היחיד בתורה שבעל פה שאין עליו מחלוקת, והוא התקבל על ידי עם ישראל כולו, היא היא ההוכחה לדבריי, ולפנינו אפוא חוט השידרה של תורת ישראל.
כל טוב

 

 

 

בית המדרש