ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הקדמת ראש הישיבה

ע"י: הרב יובל שרלו

אחת מהמידות המיוחדות שהתורה "נפשטת" בהן היא התייחסות משמעותית לשאלת הסדר והמבנה בתורה. רבותינו הראשונים פתחו את התורה בפנינו, ובלעדיהם לא היינו מוצאים ידיים ורגליים בלימוד התורה שבכתב. הם שלמדונו לקרוא את המילים ואת הפסוקים; הם שלימדונו להתמודד עם שאלות תחביר קשות; הן שלימדונו לפרש את הפסוקים כפי שהם. לעתים נדירות יחסית, הם עסקו גם בקשרים בין פרשיות שונות, כגון בשאלה מפני מה הוצמדה פרשת נזיר לפרשת סוטה, וכדו'.

     לאור דברי הרשב"ם, המעיד כי סבו – רש"י – העיד בפניו כי "אילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום" (רשב"ם, בראשית לז, ב). פשטות אכן מתחדשים בכל יום, ומה שהתחדש בעשרות השנים האחרונות הוא הקומות הנבנות על דברי פרשנינו הקדמונים – קומת פרשנות הפרשיות. המילים והפסוקים משמשים אדני בניין לפירוש פרשיות שלמות. במקום אחר טענתי כי ראשון הפרשנים שהלך בדרך זו היה רבי דוד צבי הופמן.[1] אולם מאז זמנו התפתחו כלים רבים ללימוד פרשיות שלמות. אחד הכלים החשובים ביותר בנושא זה הוא סדר הפרשיות. הסדר הוא אחד מכלי הגילוי האלוקי שבתורה, ויש לו משמעות עמוקה. חשיבות עצומה יש לסדר בו ניתנה התורה. נביאי ישראל, לדוגמה, לימדו אותנו כי הסדר שבו ניתנה התורה הוא גם הסדר שיש לבנות את קיומה, ועיקרון זה הפך לאחד מעקרונות היסוד של ההלכה הנבואית, שהיא כה משמעותית בתורה הנלמדת בישיבתנו.[2]

מסורת היא בישיבה כי אנו פותחים את השנה בלימוד סדר התורה שבכתב. במשך חודשיים רצופים נפתח הלימוד באחד החומשים, ותשומת הלב רבה ניתנת לסדר הפרשיות שבחומש, ולמשמעותו הרוחנית. בשנה זו למדנו את ספר דברים ואת יסודות סדר הפרשיות שבספר דברים. מלימוד זה עולה כי נאום המצוות בספר דברים מבוסס על עשרת הדיברות, ומסודר לאור הסדר של עשרת הדיברות. אלא שיש הרבה "יוצאים מן הסדר", והם מחייבים דיון ולימוד בפני עצמו. בחורים מהישיבה החליטו אפוא לנסות ולהתמודד עם חלק מהמקומות בהם החריגה מהסדר נראית בולטת מאוד. זהו גם חלק בלתי נפרד מהעידוד המתמיד בישיבה ליצירה, לחשיבה, ללימוד העצמי ולכתיבה.

פירות העיון של הבחורים מובאים אפוא לפני הקוראים. יישר כוח גדול לעוסקים במלאכה. בראש ובראשונה לדוד בן מיכאל שחוברת זו לא הייתה יוצאת לאור עולם בלעדיו, לכל הכותבים, ולכל הלומדים שהפרו את הלימוד ואת החיפוש אחר המשמעות של היוצאים מן הכלל. שיעור גדול למדנו, והוא שהיוצאים מן הכלל אכן לא ללמד על עצמם בלבד יצאו, אלא ללמד על הכלל כולו יצאו, ואנו מתברכים משיעור זה ומשיעורים רבים אחרים שאנו זוכים ללמוד בתורתנו הקדושה.





[1] להרחבה בנושא זה ראה מאמרו של הרב יובל שרלו: "רבי דוד צבי הופמן מורה דרך בלימוד פשוטו של מקרא", מחנים גליון 4 (ב) תשנ"ג.

[2] להרחבה בנושא זה ראה מאמרו של הרב יובל שרלו "יש סדר לתורה" באתר ישיבת ההסדר פתח תקווה:

 


 

 

בית המדרש