ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

למה דווקא הדברות האלו?

ע"י: הרב יובל שרלו

אז מה בעצם המיוחד כל כך באותם עשרת הדיברות? הרב שרלו מסביר מדוע נבחרו דווקא עשרת הדברות הללו ולא אחרות.

עשרת הדיברות צופנים בתוכם סוג גדול. בסוף פרשת משפטים נאמר כי ההגדרה של עשרת הדיברות ופרשת יתרו ומשפטים שלאחריהם היא "ספר הברית". אלה המצוות עליהן נכרתה הברית בין עם ישראל ובין הקב"ה. אולם כלל לא ברור מדוע נבחרו דווקא מצוות אלה כבסיס לכריתת ברית זו. קדמונים אמנם אמרו כי הדיברות הן "אבות" לכל התורה כולה, וכי עשרת הדיברות מייצגות את התורה כולה. אולם קשה להבחין בכך וקשה לקבל את הדברים כפי שהם. חלקים מהותיים מאוד וגדולים מאוד כלל אינם מוזכרים בדיברות: אין בדיברות מצוות מסדר זרעים, לא מסדר קדשים ולא מסדר טהרות, וכמעט לא מסדר נשים, כך שלמעלה מחצי התורה שבעל פה כלל אינו מוזכר בדיברות. ניתן להציג את השאלה כך: יש להעריך כי כל אדם שהיה מתבקש לרשום את רשימת עשר המצוות החשובות ביותר ביהדות, המאפיינים את הזהות היהודית, לא היה בוחר ברשימה זו, והיה מנסה לעשות אותה מגוונת הרבה יותר – ולפיכך השאלה מתעצמת.

כאמור, סוד זה לא נגלה לנו במפורש. אולם נראה כי אפילו מהשאלה ניתן להסיק כמה מסקנות. אחת הבשורות הגדולות שניתן להסיק היא שאכן פניה של תורת ישראל צופנים בתוכם את התביעה הגדולה לראות את האמונה גם כהסדרת היחסים שבין האדם לריבונו של עולם, ובראשם המאבק בעבודה הזרה, וגם את הסדרת היחסים שבין אדם לחבירו. אנו מבקשים את תיקון העולם לגובה ולרוחב, ואין אנו מסתפקים בציר אחד בלבד. עניינים שבין אדם לחבירו הם חלק בלתי נפרד מהתורה כולה ניתן להסיק גם את העובדה שתורת ישראל פונה לא רק אל המעשה אלא גם אל התודעה ואל הרגש – המצווה הראשונה היא מצוות תודעת זכר ליציאת מצרים והמצווה האחרונה מצווה על רגשותיו של האדם. בכך התורה ניצבת וקובעת כי ניתן לעצב גם את תודעתו של האדם וגם את רגשותיו, ואין היא מקבלת את תפיסת העולם הקובעת כי האדם אינו בעל כוח בחירה חופשית; ניתן להסיק מהשאלה כי ישנו כנראה סדר מסוים לקיום המצוות ולקבלת הברית.טענת הנביאים כי אין טעם בבניין בית המקדש ובעבודתו אם התשתית המוסרית לא קיימת, ומה שלימד הלל הזקן את הגוי שבא להתגייר כי יסוד התורה כולה הוא מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, ומשם יש להתפתח ולהתעצם – יונק למעשה מעשרת הדיברות. העובדה כי התורה הקדימה את הנושאים האלה לציווי על בניין המשכן, שיופיע רק בפרשיות הבאות מלמדת אותנו לדורות על חשיבותה העליונה של התשתית המוסרית והחברתית.

בוודאי יש עוד הרבה דברים שניתן להסיק מעצם קיומה של השאלה מהו היסוד הפנימי שהכליל דווקא דיברות אלה ביסוד מעמד הר סיני. פעמים שדווקא סוד שאינו פתור יש בו כדי להתסיס ולהפרות את המחשבה, הרבה יותר מאשר תשובות שאנו מכירים. אין דבר מה עמוק יותר מאשר שאלה, ואין מניע פנימי חזק יותר מאשר החיפוש. כל זה הוא חלק מהמסע הארוך המופיע בראש עשרת הדברים – היציאה ממצרים, והציפייה לקראת השלמתו של המסע הגדול, שאינה מופיעה בעשרת הדיברות, אלא בהיסטוריה שאנו חיים ומממשים אותה, עד שתיכרת ברית עליונה מחודשת בין כנסת ישראל לריבונו של עולם במהרה בימינו.

על כן, אולי כדאי השבת להעלות את הנושא הזה על שולחן השבת, ולדון בשאלה מפני מה דווקא דיברות אלה, ומה אנו למדים ממי שנמצא בעשרת הדיברות וממה שלא נמצא עדיין, אך יימצא בדבר ד' שיופיע בפרשיות הבאות. דיון זה יכול להיות משמעותי מאוד לאמונתנו ולעבודת ד' שלנו.

המאמר יתפרסם בעלון 'שבתון' יתרו תשע"ב

 

 

בית המדרש