ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

למה לי הלכה עכשיו?

ע"י: הרב גיל דביר

לאחר המעמד המרשים והמרגש בהר סיני פתאום נכנסת פרשת משפטים ו´מייבשת´ עם דינים פורמליים של שור ובור, מדוע? הרב גיל מסביר ועונה תשובה שהיא הרבה יותר מעוד תשובה לקושייה.

מיקומה של פרשת משפטים מייד לאחר מעמד הר סיני מפתיע ביותר. לכאורה היינו מצפים שלאחר מתן תורה תעסוק התורה  בדברים נעלים, מרוממים ונשגבים, והנה היא עוסקת בדיני שור ובור, בדיני אונס ומפתה, בדיני שומרים וכיוצא בזה. האם לא מתאים יותר היה לעסוק בציווי הקמת המשכן, כהמשך לאותה התגלות נשגבה שהייתה בהר סיני?

 בכדי לענות על שאלתנו נעיין בגמ' במסכת שבת (דף יא, א) שם נאמר: "כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה, שנאמר "לרומם את בית אלקינו ולהעמיד את חרבותיו" (עזרא ט, ט). והני מילי - בבתים אבל בקשקושי ואברורי (רש"י : בירניות ומגדלים) - לית לן בה".

בספרו עין אי"ה מסביר הרב קוק מדוע ההקפדה על כך שבית הכנסת יהיה גבוה היא דווקא ביחס לבתים הפרטיים של אנשי העיר, ואילו ביחס למגדלים העשויים לנוי אין הקפדה על כך שיהיו נמוכים מבית הכנסת. נביא מעט מדבריו:

והנה היסוד העיקרי הנצרך להורות על גדולת ערך התורה ועבודת ד' ומצבם הרם בחיי האומה הישראלית בכללה ובפרטיה, צריך שיהי' בולט שאין הוקרתנו את קדושת ברית ד' אשר עמנו וקדושת תוה"ק, באה אלינו מפני חפצנו לקשט את החיים בקישוט החיצוני של האמונה והדת, כמו שישנן אומות וכתות כאלה שלא יוכלו להתעלם מפעולת רגשי הדת על לבות הכלל וערכם בסדרי החברה האנושית, ע"כ יחזיקו את עניני האמונה ותוכן עבודת ד' במדרגה גבוהה אבל לא בעצם החיים, כ"א במדרגת קישוט ותכשיט חיצוני לחיים. וזאת ההדרכה היא רעה מאד ומביאה נזק והפסד נורא למצב קדושתם של ישראל, שיסוד תורת ד' אשר אתנו הוא שהיא כולה מלאה חקי חיים ונקראת תורת חיים. ע"כ לא בתור תכשיט חיצוני לחיים צריך לכבדה ולהוקירה, שבזה לא תמצא מקום כ"א בעיתים מזומנות ומקומות של פומבי והליכות סדרים מקושטים בפארים חיצונים, כ"א צריכה היא שתסדר את עצם החיים הישראליים מיד ד' אלקים חיים.

ע"כ להשריש זה כקשקושי ואברורי, שהם בנינים של יופי וקישוט לבד, לא באה הקפידא שלא יהי' הביהכ"נ גבוה מהם, להורות שמושגינו בביהכ"נ שהוא המכון לקיבוץ עבודת השי"ת והרמת כח האמונה ויראת ד' בלבבות, אינו ממינם של הקשקושי ואברורי שהם שימושים של קישוט ויופי לבד, שהוא רק בערך טפל וחיצוני לחיים, ואין לתן לביהכ"נ יחש נערך להם עד שיהי' קפידא בגבהם יותר. אמנם בית הכנסת נערך בערך עומק גוף החיים הישראליים, כערך הבתים העקריים, מקומות החיים בעצמם, ועליהם הוא מתרומם, להורות שמטרת כלל החיים ופרטיהם ישובו לתכלית עבודת ד' ושם ד' שנקרא עלינו בכלל האומה, ומסתעף לפרטיה. ע"כ מדקדקת תוה"ק בכל פרטי החיים.

 

תורת ישראל היא תורת חיים, המקיפה את כל תחומי החיים. בית הכנסת מסמל את התורה והקדושה, והבית מסמל את חיי החולין. צריך להקפיד על כך שגג בית הכנסת יהיה גבוה יותר דווקא מבתי המגורים המשמשים את חייו המעשיים של האדם. בכך מראים אנו שהתורה נוגעת לחיים המעשיים ומתייחסת אליהם. אילו ההקפדה הייתה שבית הכנסת יהיה גבוה יותר מאותם מגדלים העשויים לנוי, הייתה מתקבלת ההשקפה המוטעית שהדת היא קישוט חיצוני לאומה הישראלית, כפי שקיים בדתות אחרות. אם היינו מעמידים את בית הכנסת מול מגדלי הנוי, היינו הופכים את תורת ישראל מתורת חיים הנוהגת יום יום, לתורה טקסית וראוותנית הנוהגת לעתים מזומנות.

ייתכן שזו הסיבה לכך שמייד לאחר המעמד המרומם של נתינת התורה בקולות וברקים, התורה עוסקת בשור ובבור, במבעה ובהבער – היא עוסקת בחיים! היא אינה מנותקת מהם, אינה שייכת רק לבית המקדש או לבית הכנסת, אלא היא פונה גם אל האדם שנמצא ברחוב, בביתו, בעבודתו - היא פונה אל החיים המעשיים. על הפסוק בפרשתנו: "אנשי קדש תהיו לי"- אמר הרב'ה מקוצק: "אנשי קדש דווקא, כי מלאכים יש לקב"ה מספיק".

 לסיום, נביא פסקה מתוך הספר 'אורות התשובה' (יג, ה) לרב קוק זצ"ל:

דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השנון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלמוד "חשן משפט", בכל הבקיאות הגירסאית היותר בהירה וכל החריפות הישרה והרחבה היותר אפשרית. היא מתקנת את כל מכשולי הלב שבחיים ומעמידה את הצדק האלקי על בסיסו הנאמן ונוטלת את מחץ הספק והנבוכה מתוך הנשמה, ע"י מה שמאירה היא באורה הבהיר את דרך החיים המעשיים. 

פסקה זו מפתיעה. מכל ספרי התשובה שנכתבו, ממליץ הרב דווקא ללמוד את הלכות נזיקין וע"י כך להתעורר בתשובה. ההסבר לכך הוא שדיני הממונות מחוברים אל החיים. הם מתקנים ומדריכים את האדם ומאירים  באור בהיר את דרך החיים המעשיים. 

 

 

 

 

 

 

 

בית המדרש