ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אנדרטת ´יד לשחיתות´

ע"י: הרב יובל שרלו

המאבק על נגישות צודקת למשאבי החברה צריך להיות חלק מעולמנו הדתי וההלכתי, האנושי והמוסרי, כדי לקיים את עצמנו כממלכת כהנים וגוי קדוש, והוא צריך להניע אותנו כיוון ש"ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה". הרב שרלו לרגל פתיחת משפט אולמרט בנושא הולילנד

אני עובר מתחת להולילנד פעמים רבות מאוד. בכל פעם שאני עובר שם אני נושא את עיני לשם, ומתייחס להולילנד כמו אל הקשת בענן – אות וסימן. אנדרטת יד השחיתות. ליבי ליבי על הגרים שם ששילמו במיטב כספם ביושר, והם אלה שנושאים על גביהם את הכתם הנורא שדבק במקום הזה. במרומה של ירושלים, במקום הבולט ביותר בעיקר הקודש, ניצב בצורה שחצנית ומתנשאת המקום המזכיר לכל אחד את המכוערת שבסטיות השלטוניות – השחיתות. אני מתייחס למקום הזה שוב ושוב כאות אזהרה לכולנו. נביאי ישראל הזהירו חזור והזהר כי שחיתות שלטונית היא הסכנה הנוראה ביותר ששלטון יכול לחולל. הדבר נורא בשל העובדה שמשאבי החברה מחולקים שלא בצדק; הדבר נורא בשל העובדה שהשלטון מקבל החלטות שאינן נובעות מבקשת טובת האומה, אלא מטובות הנאה פרטיות של השלטון; הדבר נורא בשל העובדה שאין פעולה המביאה לחוסר אמון בשלטון ולסכנת אנרכיה נוראה מאשר השחיתות; הדבר נורא בשל העובדה שהוא מביא לחלחול השחיתות לכל מערכות החיים, לאור העיקרון המוטח "כולם מושחתים – תאמין לי"; וכן הלאה.

אני מבקש להדגיש כי אין לי כל מושג שבעולם האם מי שעומד היום לדין על שחיתות – הוא אכן מושחת. אנחנו כולנו צריכים להפסיק עם שיטת המשפט בככר העיר, ומעשיית לינצ' באלה העומדים לדין. באותם תחומים עימה מערכת המשפט מסוגלת להתמודד – אסור לנו לחרוץ את משפטו של אדם לפניה, בשל העובדה שרק לה הכלים לעשות כך. לא זו בלבד – אלא אפשר שעוד נצטרך להתנצל בפני ראש הממשלה לשעבר על עוול שגרמו לו, ולעשות חשבון נפש פנימי עמוק כיצד אנו מאפשרים הדחת ראש ממשלה מכהן שלא בצדק. הכל עוד יכול להיות. מצד שני אני מבקש להדגיש כי מערכת המשפט אינה ההגדרה היחידה לשאלה האם מדובר בקלון השחיתות.

כיוון שלמרות כל ההסתייגויות – ניתן לראות בהולילנד את יד הזיכרון למחירה הגדול של השחיתות. הדבר נובע משתי סיבות. הראשונה היא ההנחה הסבירה מאוד מאוד שאדם ישר לא היה מאפשר את הפרויקט הנורא הזה, בעמידה השחצנית והמתנשאת מעל הקטמונים, ובחוצפה העזת הפנים שהפרויקט הזה מבטא בתוכנו. השניה היא הקביעה כי גם אם אף אדם לא לקח פרוטה אחת לכיסו או למקומות אסורים – מדובר במעילת האחראים לצביונה של ירושלים באחריות שהוטלה עליה לעיצוב פני העיר. מעילה זו לעצמה היא שימוש בתפקיד ציבורי לצורך אחר מאשר השליחות הציבורית שמוטלת על האדם, ופרויקט זה הוא הדוגמה הבולטת ביותר האפשרית למעילה זו.

"מיתוק הדינים" של הולילנד ייעשה אם נקבל על עצמנו, כל אימת שאנו עוברים ורואים אותו ממרחבי ירושלים, להילחם בשחיתות. ראשית, בשחיתות שבתוכנו, ובמקומות בהם אנו נהנים מקופת הציבור שלא כדין, או לא ממלאים את השליחות שלנו בנאמנות. שנית – בקביעה כי זהותה היהודית של החברה שלנו תיקבע קודם כל במאבק בלתי מתפשר בשחיתות שלטונית, גם במקומות בהם השלטון הוא זה שאנו תומכים בו, או שנעשים דברים שהם לטובתנו. המאבק על נגישות צודקת למשאבי החברה צריך להיות חלק מעולמנו הדתי וההלכתי, האנושי והמוסרי, כדי לקיים את עצמנו כממלכת כהנים וגוי קדוש, והוא צריך להניע אותנו כיוון ש"ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".

 

 

בית המדרש