ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הרהורים מחודשים על בחירה חופשית

ע"י: הרב יובל שרלו

אנו מאמינים גדולים בצלם אלוקים וביכולת הבחירה שלנו. עם זאת, בהרהורים מחודשים מבקש הרב יובל לרכך מעט את האוטונומיה האנושית. עלינו להבין כי יש דברים נוספים שמשפיעים על הבחירה החופשית שלנו. במאמר זה מבקש הרב יובל לסרטט קוים עדינים על בחירה חופשית מורכבת.

רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו הוא שכתוב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע... ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים..." (רמב"ם הלכות תשובה)

דברי רמב"ם אלה מהווים לגביי את מהות הקיום ומהות החיים. אין מדובר בציטוט הלכות בלבד, או בשיעור אמונה, כי אם בחוט השידרה המהותי של הנשמה. האמונה העמוקה בבחירה החופשית שבידינו היא הטעם והמשמעות של קיומנו בעולם. דבר שאינו נעשה בבחירה חופשית של האדם הוא פעולה טכנית שלו, אולם לא דבר מה היונק ממהותו. יסוד זה מעוגן עמוק עמוק בהלכה, שהיא היסוד לכל התפיסה המוסרית והערכית. כבר בעל חובות הלבבות ציין כי העובדה שההלכה מבחינה בין שוגג ובין מזיד, והעובדה שהיא רואה "אנוס" כמי שלא עשה את המעשה – מלמדת על המשמעות המרכזית של הלב. עמדה זו משפיעה מאוד על הדרך בה אני רואה את קיום המצוות (לדוגמה: אני בספק אם יש טעם ממשי בקיום מצוות ללא בחירה חופשית), את העמדה המוסרית (לדוגמה: החובה לדאוג לסל התרופות אינה נובעת מהפחד שלי שמא אני אזדקק בעתיד לתרופות אלה, אלא מכוח הרצון לעשות טוב), ואת ההערכה של בני אדם (הערכת הבחירות החופשיות שלהם ולא כשרונם ויכולתם מלידה).

אמונה זו מעולם לא שללה את ההשפעה שיש לגורמים חיצוניים עלינו. לא בחרנו להיוולד בשנה מסוימת ולא במשפחה מסוימת; לא בחרנו להיראות בצורה מסוימת ולא בחרנו את הכישרונות היסודיים שלנו. אלה התנאים בהם אנו מתפקדים. כבר חכמים ציינו זאת באומרם "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", בקובעם כי אכן הבחירה ("יראת שמיים") נעשית בתוך מסגרת מסוימת. ברם, מרחב התמרון שלנו במסגרת זו הוא עצום. על אף שהתעללו בנו בילדותינו, על אף שאסונות באו עלינו, על אף שלא ניתנו לנו הזדמנויות על מסך של כסף ואפילו על אף הבחירות החופשית המעוותות הקדומות שלנו – אנו מסוגלים לצאת בכל יום לדרך מחודשת. במקום להטיל את האחריות על כל הגורמים האחרים – אנו פונים אל עצמנו ופועלים בה. אנחנו מאמינים בני מאמינים, ואין לנו על מי להישען אלא על הבחירה החופשית שלנו המממשת את צלם אלוקים שבנו ונוטלת אחריות לחיים, ולהתפלל לריבונו של עולם שיסייע בעדנו לממש את מהות חיינו.

אמונה זו בבחירה חופשית נתקלת כיום בשני אתגרים גדולים בעולמי. ראשון שבהם הוא ההיכרות העמוקה עם המחקר הגנטי ההתנהגותי וכן המפגש עם הפסיכיאטריה. המחקר הגנטי מלמד שיש השפעות גנטיות משמעותיות על הבחירות ועל ההתנהגות, ואנו רק בתחילת הדרך. מיפוי הגנום האנושי מביא בכל יום לגילוי וחשיפת השפעה הגנטיקה עלינו. מכאן שאנו עומדים בפני צורך בדיון מחודש על הבחירה החופשית. גם הפסיכיאטריה מלמדת כי לעתים מזומנות מצב רוחנו והיכולת שלנו לעמוד מול אתגרי החיים קשור בקיומו או בהיעדרו של חומר כימי בגופנו. רבע מיליגרם ליתיום עשוי להעביר את האדם מדיכאון לאופטימיות, הרבה יותר מאשר כל כתבי ר' נחמן ושירה רצופה של "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". עובדה זו מעלה ביתר שאת את השאלה מה נתון לבחירה החופשית שלנו ומה לא, בשל העובדה כי כאן אין מדובר רק בתנאים אלא ב"כוחות הבחירה" עצמם. אני מבקש להדגיש כי מדובר באתגרים חדשים, שכן דווקא הגנטיקה העדכנית מלמדת כי לבחירה החופשית ולאווירה הסביבתית יש משקל משמעותי גם מול הגנים – דבר המלמד על החשיבות שנותרה לבחירה זו. הדבר נכון גם במסגרת הפסיכיאטריה, ועצם העובדה כי הטיפול הפסיכיאטרי כרוך כיום בדרך כלל גם בטיפול פסיכולוגי מלמד על המעמד שיש לכוחות הבחירה בשאלות אלו. אולם עדיין מדובר באתגר משמעותי ביותר.

שני בהם הוא התבוננות חשופה על יכולת ההתמודדות שלנו עם מכשולי העולם. הדור שבו גדלתי התמודד עם שאלת הטלוויזיה, ועמדתי הייתה חד משמעית כי אנחנו מסוגלים לנצח את הטלוויזיה בכוח הבחירה שבנו – במקום להחרים ולהוציא אותה מחוץ לתחום אנו מסוגלים לצפות צפייה מבוקרת, לקום ולכבות כשדבר מה לא ראוי ולא מתאים, ובעיקר להתמודד עם הזילות של הטלוויזיה. ביחס לטלוויזיה אני כבר לא כל כך בטוח שאנו מנצחים, בשל העובדה שהזילות חדרה לפריים-טיים בהיקפים כה גדולים, עד שקשה עוד למצוא לה מקום.

אולם הבריון החדש שהגיע לשכונה הוא האינטרנט. האם הבחירה החופשית מסוגלת לעמוד מול האינטרנט ? האם ניתן לקבוע היום שהפסדנו במערכה ? האם עדיין אנו מסוגלים לומר בקול גדול כפי שאמרתי על כל תופעות העולם "צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם" ? הבעיה היא שמצד שני אין לנו ממש ברירה. האינטרנט כאן; הוא יישאר כאן; המחסומים הפתטיים להחרים או לבנות חומות טכנולוגיים סביבו לא יעמדו מול עוצמת השיטפון; הזילות והרוע, לשון הרע והפריצות יוותרו חלק מרכזי בעולם זה – כך שהכרזה שהבחירה החופשית אינה מסוגלת לעמוד באתגר זה ועל כן צריך לזרוק אותו מעולמנו כנראה שאינה אפשרית כלל וכלל.

אם כן, גם לו היינו מבקשים לשנות בשינוי דראסטי את ההכרה בבחירה החופשית ולטעון כי הגנטיקה והפסיכיאטריה מצד אחד והאינטרנט מצד שני מלמדים כי לא ניתן לבסס את החיים על הבחירה החופשית – לא היינו מסוגלים לעשות זאת. יסוד הבחירה קיים גם בעולם מפוענח מבחינה גנטית, ומול האינטרנט אף חומה לא תעמוד אלא הבחירה החופשית הטובה של האדם. מסגרת מאפשרת, ובוודאי יש מסגרות מאפשרות התמודדות קלה יותר עם הסכנות הגדולות, אולם דבר לא ימיר את החובה העצומה להגדיל בנו את הבחירה החופשית.

אלא שאת זה כנראה אנו צריכים לעשות בענווה גדולה יותר. ההכרה כי על אף היותנו בעלי צלם אלוקים ובעלי בחירה חופשית אינה מבטלת את ההכרה כי אנו זקוקים לעזרה, למחסומים, לזהירות, למודעות יותר עמוקה כי יש דברים נוספים שמשפיעים על הבחירה שלנו. אמונה רכה יותר; זהירה יותר; בוודאי ששופטת את האחר – פחות; הרכות הזו אינה מוחקת חס ושלום את מהות החיים של הבחירה, אולם היא מודעת יותר להיקפים הרבים של תחומי ההשפעה שלנו. מכוח זה גם צומחת תפילה גדולה יותר בשל התלות היותר תשוקתית בריבונו של עולם שיפתח בפנינו את שערי הבחירה, ושנבוא בהם בנקיות כפיים וברות לבב.  

 

 

בית המדרש