ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

איכות חיים וסביבה אל מול מצוות יישוב ארץ ישראל

ע"י: הרב יובל שרלו

האם מותר להתנגד להקמת שכונה בשל בעיות של איכות הסביבה והחיים או שמא מצוות ארץ ישראל גוברת? על כך בתשובה הבאה

שאלה:

לרב שרלו שליט"א,
שלו' וברכה ושבוע טוב!
מסביב לשכונה שלנו ישנם מספר תוכניות לפיתוח של שכונות חדשות שאמורות להוסיף כמאתיים אלף תושבים לעיר בתוך כ15 שנה. השכונות החדשות מתוכננות ללא תשתיות מספקות למבני ציבור, בתי ספר, מקוואות, מרכזי קניות וכבישי גישה עירוניים.
כעת התשתיות בעיר בית שמש וסביב העיר לקויות וחסרים מבני ציבור ודת וכבישים ראויים. כביש הגישה המרכזי לעיר –כביש 38 כבר הוכרז בשנת 2005 ככביש בקריסה ובשכונתנו המונה אלפי משפחות דתיות ישנה רק מקווה לנשים אחת שפועלת.
אנחנו מתנגדים לבניית השכונות החדשות האלו כיון שהתושבים החדשים יוסיפו עוד הרבה יותר עומס על המקוואות, בתי ספר, מרכזי קניות וכבישים באזור ובשכונתנו שאינם עומדים בעומס הנוכחי.
האם מותר לנו להתנגד ולפעול לעיכוב של בנייתה של שכונה חדשה בארץ ישראל עד שיוקמו תשתיות עירונית ואזורית שיכולות לקלוט את התושבים העתידיים של אותם שכונות?
בכבוד ובברכה,

 

תשובה

שלום וברכה
תשובתי אינה נוגעת למקרה עצמו ולעובדות שמתוארות בו. אני מכיר את המציאות בצורה שטחית (נוסע בכביש 38 כל יום...) ומעריך שמה שאתם כותבים הוא נכון, אולם אין לי את הכלים לדעת האם זה כך או לא כך, ומה התוכניות ומה התשתית וכדו' (השפעת כביש עוקף בית שמש על המציאות וכדו'). על כן, התשובה שלי נוגעת בהיבט ההלכתי העקרוני בלבד, ולא בפרטיו.

מצוות ישוב ארץ ישראל אינה מחייבת ואינה כוללת בתוכה לבנות ללא תכנון, ללא תשתית, ועם נזקים סביבתיים קשים. להפך, קיומה של מצווה זו בהידור הוא דווקא כאשר מתכננים כראוי, בונים תשתיות ראויות, ומשתדלים ככל שניתן שהבניה תהיה ''ירוקה'' ועם נזקים סביבתיים קטנים ככל האפשר. על כן, בהחלט מותר להתנגד, ואולי אף חובה להתנגד, אם הדברים לא נעשים כך. בהלכה עצמה, בעיקר בפרק שני של בבא בתרא, יש מעט כללים אקולוגיים המלמדים על המגמה ההלכתית לשקול את הנושאים האלה, ולהכניס אותם למערכת ההכרעות. זו האחריות המוטלת על הרשות המקומית ועל וועדות התכנון והבניה, ולעולם הן צריכות לזכור כי המצווה היא ישוב ארץ ישראל בדרך הארץ של המושג ''ישוב'', ועם תביעות יתר של ההלכה בתחומים אלה, ולא בגיבוב אנשים במקומות בהם אין תשתית.
כמובן שלא זה השיקול היחיד שיש לשקול מבחינה הלכתית. שיקול נוסף הוא שלא להיות כסדום ועמורה, ולא למנוע את הטוב מאחרים, וצריך לא רק להתנגד, אלא גם לומר כי אם יתקיימו התנאים הראויים החברה תפתח את עצמה גם בפני אחרים, והרחבת המקום תהיה לברכה לכולם.

כל טוב

 

 

בית המדרש