ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

עמדתי בעניין ההסכם המתגבש בעניין מגרון

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו מסביר את עמדתו מדוע יש לתמוך ולסייע למועצת יש"ע המתחדשת בעניין מגרון בפרט ובסוגיית המאחזים בכלל

הגעה להסכם בנושא המאחזים היא נושא רגיש מאוד. מיום העקירה מגוש קטיף הולך ומתברר המחיר הנורא שמשלמים מי שעקרו אותם מביתם בצורה שהדבר נעשה. בשל עובדה זו אי אפשר לשכוח לרגע כי מדובר באנשים הגרים שם, חלקם ללא אלטרנטיבה, ובמשמעות של הדבר. זהו חלק בלתי נפרד מכל הסכם שמתקדמים אליו. מתוך עמדה זו אני מבקש לעשות את מה שאנחנו יכולים לעשות בשעה הזו - להעניק למועצת יש''ע המתחדשת את כל הגיבוי ואת כל העידוד להגיע להסכם בנושא המאחזים. אדגיש כי המומחים בתחומים הפוליטיים יביעו את עמדתם בשאלה ההיתכנות והאמון בעמידה של מוסדות השלטון בהסכם, ולא במישור זה באים דבריי, אלא במישור הערכי והרוחני.

סיבות רבות מהוות מקור לתמיכה זו:

א. בראש ובראשונה עמדתנו הרוחנית והמוסרית היא כי ההתיישבות בארץ ישראל אינה עניין פרטי שלנו, ואין היא נוגעת רק למימוש הרצון האישי שלנו לגור בכל מקום בארץ ישראל. התיישבות זו היא חלק מהקשר של עם ישראל כולו לארץ ישראל. ערכה של כל התיישבות הנעשית דרך הביטוי הלאומי של האומה גבוה בהרבה מיוזמה של אנשים פרטיים וגופים פרטיים. על כן, בשעה שמדובר בהתיישבות מוסכמת וחוקית הדבר הוא בעל ערך עצום, אפילו במחיר מאחזים אחרים.

ב. חובה עלינו למנוע אלימות ושפיכות דמים. מחד גיסא, יש גורמים שלטוניים שמעוניינים בדם בעת סילוק מאחזים ממקומם, וראינו את הדבר בעבר; מאידך גיסא, קיימים גם אלה הרוצים ליצור מאזן אימה על ידי יצירת אלימות מעמדה המתנגדת לשלטון. כששני צדדים רוצים דם - יש דם. מעבר לכך, אחת הסכנות הקיומיות של מדינת ישראל היא האלימות הגואה, ואנו חייבים להיות חלק מאלה שמתמודדים איתה, ולא תורמים לה. על כן, כל מהלך שיביא למניעת אלימות פנימית הוא מצוות התורה.

ג. ישנה גם חשיבות, עד כמה שקשה לנו לומר זאת, להחזרת המבנה השלטוני למקומו הראוי. אנרכיה מסוכנת הרבה יותר מאשר שלטון מוסכם ומסודר. אם יש דרך להגעה לאמון ולדיאלוג עם השלטון היא טובה לעם ישראל יותר מכל דרך אחרת. לא זו בלבד, אלא שקיומה של החברה במבנה הדמוקרטי שלה הוא חיוני מאין כמוהו להוויתנו, ועל כן כל מדיניות הפועלת כך היא מבורכת.

ד. חלק בלתי נפרד ממהות קיומנו, ואולי החשוב ביותר, הוא הכלל הגדול בתורה ''ואהבת לרעך כמוך''. לעתים בהתנגשות בין ערכים נדחים ערכים מפני ערכים אחרים. ברם, ישנה חשיבות עילאית לניסיון להביא את כל הערכים לידי ביטוי מלא, ואם אפשר להגיע למימוש אהבת ישראל מחד גיסא, אהבת ארץ ישראל מאידך גיסא, מתוך עמדה תורנית של אהבת תורת ישראל - אין טוב מכך.

ה. גם במישור הפראקטי, למדנו על בשרנו כי בשעה שתנועה נוקטת בדרך של ''הכל או לא כלום'' היא מקבלת לרוב ''לא כלום''. ההוכחות נעוצות בבשרנו, ובכישלון של מאבקים רבים שניהלנו. פנייה לדרך אחרת היא הברכה הגדולה ביותר האפשרית למפעל ההתיישבות.

ו. חלק מילדינו שלנו משלמים מחיר יקר, אישי וציבורי, על הקיצוניות שהם מתדרדרים איליה. היא קוסמת בעוצמתה, אולם היא הרסנית במעשיה ובשפתה. במהלך זה אנחנו לא נעצור את הקיצוניות ואולי אפילו חס ושלום נלבה אותה. ברם, במהלך זה יהיה בידינו לגבש חלק גדול מאוד מילדינו, אולי את הרוב המוחלט, סביב חיים של אידיאלים והסכמות, נחישות וויתורים כאחד, ונשיב את ילדינו למקום הנפלא בו הם מתפתחים יותר מכל.

את ניהול המשא והמתן המעשי יעשו המומחים בדבר. התפקיד המוטל כיום על עולם התורה המזדהה עם הדברים הוא להעניק למועצת יש''ע את כל הגיבוי התורני והמוסרי למהלך זה. ויהי נעם ד' עליכם.


כל טוב ושלא נדע

קטע מתוך מאמר שפורסם בעבר באתר הישיבה

 

 

בית המדרש