ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

עמדתי ביחס לקביעת יום העצמאות בימי חמישי באופן קבוע

ע"י: הרב יובל שרלו

מכתב של הרב שרלו לבוגרי הישיבה על החלטת הוועדה לענייני טקסים להעביר דרך קבע את יום העצמאות לימי חמישי


לבוגרי הישיבה וממשיכי דרכה




פולמוס חדש בא עלינו: ההחלטה בדבר קביעת יום העצמאות באופן קבוע ביום חמישי. וכבר עולים הטונים, והדיונים הופכים להיות עקרוניים ואידיאולוגיים, ויש השמחים לאיד, ויש הרואים בזה ניגוח, ואש המחלוקת פורצת. אני רוצה לשתף אתכם בהתייחסותי לעניין:

יש לחלק בין שני שלבין בדיון. שלב אחד הוא השלב מה אנו סוברים שצריך לעשות לכתחילה. אמת הדבר שהיינו מעדיפים מכל בחינה שיישמר יום ה' באייר כיום העצמאות. הדבר מתאים יותר לעמדה העקרונית ביחס ליום המשמעותי הזה; תחושת האמריקניזציה הקשורה בכך; המחלוקת הגדולה שתיווצר בתוך עולם ההלכה מה לעשות עם השינויים האלה;  המשכיות המסורת ולא שינוייה, ועוד ועוד.

אלא שמול העמדה העקרונית הזו צריך לזכור שני דברים. ראשית, ברוב השנים יום העצמאות אינו בה' באייר, בשל נימוקים שונים. כשהוא חל ביום שני אנחנו מעדיפים שהוא יידחה בשל חילול שבת שבמוצאי שבת עם כניסת יום הזיכרון; כשהוא חל ביום שישי אנחנו מעדיפים שהוא יוקדם בשל חילול שבת שביום שישי; כשהוא חל בשבת – בוודאי;


לאמור: צריך להסתכל על העובדה שרק כשהוא חל ביום רביעי הנושא עולה, וזה יקרה בפעם הבאה בתש"פ ולאחר מכן בתשפ"ג. לפיכך, לא ניתן להפוך את הנושא הזה לעקרוני כל כך. 



מעבר לכך, חכם יותר לא לטפס על סולם של עקרונות ולאחר מכן לחפש את הדרכים לרדת ממנו. הנושא העיקרי החשוב בהקשר זה הוא המשמעות הדתית של הקמת מדינת ישראל. לא מעשה שטן הוא כי אם מעשה אלוקינו, ובין אם מדובר בעקבתא דמשיחא, בראשית צמיחת גאולתנו, בדפיקת הדוד לא משמעות גאולית או בכל משמעות אחרת – אנו מודים לריבונו של עולם הודאה על הקמת המדינה, ומקשרים בין הכרעת שלוחי הציבור והמבט האנושי על היום הזה לבין המבט האמוני והדתי ביום זה. השאלה האם נציין זאת דווקא בה' באייר או ביום אחר סביב אותו יום של הקמת המדינה – היא לא נושא לאידיאולוגיה רמת דרג, אלא לשאלות אחרות.

על כן, אם ייערך משאל דעת קהל בשאלה – אעדיף להשאיר את זה עקרונית בה' באייר, אף שלמעשה זה יהיה רלוונטי רק ביום העצמאות של ימי רביעי. אולם אם יעדיפו את יום חמישי כיום קבוע – נשמח ביום הקבוע החדש, נודה לריבונו של עולם על גאולתנו החלקית ועל פדות נפשנו, ונשמח בשמחה גדולה ב"ראש השנה" למדינת ישראל. ננהג בו כבראש השנה: גם בשמחה גדולה ובהודיה על מה שזכינו בו, וגם בחשבון נפש על מה שאנו צריכים לעשות לקראת השנה הבאה של מדינת ישראל. 

באהבה רבה


 

 

בית המדרש