ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

האם השר הרשקוביץ נהג כשורה בהתנהלותו אל מול סוגיית חוק ההסדרה?

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו עונה לגולש ששאל אותו על אמינות ויושרה של פוליטיקאים לאור דרך ההתנהלות של השר הרשקוביץ

פוליטיקה זו אומנות האפשר; רבנות זו אומנות הרצוי. זה ההבדל בין שני התחומים. פוליטיקאי צריך לשאול את עצמו כל הזמן מה ניתן לעשות במציאות נתונה, כמובן תוך מחשבה מלכתחילה על הדבר, וראה בהמשך. על כן, עצם הרעיון שפוליטיקאי מתפשר אינו מנוגד ליושרה ולחובתו. למעשה, חובתו להתפשר, להסכים, לוותר, להילחם – כל מה שרק ניתן לעשות, ואם הוא לא מכיר את המילים האלה הוא יכול להנהיג את עם ישראל במסגרות אחרות, אך לא בפוליטיקה.
אולם, הדבר זה מחייב את הפוליטיקאי לחשוב מראש, ולא להתחייב על דברים שאפשר שהוא לא יעמוד בהם. הוא צריך לעמוד מול הציבור, לומר לציבור את האמת, ומלכתחילה לומר (נניח בדוגמה הזו) כי הוא יצביע נגד אם יפוטר – אפילו אם זה יביא לקריסת החוק, או דבר מה מעין זה. המצב היום הוא הפוך לגמרי: שאלת האמת ושאלת הפוליטיקה אינה קשורה האחת לשניה. פעמים רבות מידי מזהה הפוליטיקאי רווח מידי שהוא יכול להפיק מהבטחה, ואף שהוא יודע שאפשר שלא יוכל לקיימה (אם אינו יודע – הוא לא ראוי לתפקידו) – הוא מבטיח אותה, בלי למצמץ ובלי להתבייש, ובהגיע הזמן שאין הוא יכול לממש אותה – הוא משנה את עמדתו.
הבעיה אינה אפוא בכך שפוליטיקאי מתפשר. זה תפקידו. הבעיה היא שאין לו אומץ מראש לומר את האמת, והוא מטעה ומרמה ביודעין. לא זו בלבד, אלא שהוא מניח הנחה שאם הוא יאמר דווקא את השקר (כגון: יאיים בהתפטרות בכל מחיר) יהיה לזה משקל יותר גדול מבחינה מעשית, ועל כן הדבר מותר. שתי ההנחות מוטעות – העוסקים בפוליטיקה כלל לא מתרגשים מאיומי שווא, וגם לו זה היה כך – כלל לא ברור שהדבר מותר.
על כן, כאבי אינו על כך שהוא שינה את דעתו. כאבי הוא על כך שמלכתחילה נאמרו דברים שאסור היה להם להיאמר, שיש להם נזק עצום בכך שמנסים להטמיע את התפישה של ''בלי פשרות'' כדי להרוויח ממנה רווח פוליטי ולאחר מכן משלמים מחיר יקר על כך בתחום הנאמנות לאמת ואמינות השלטון.
כך כתבתי לפני כמה שבועות על מופז וזוהי עמדתי העקבית. היו אנשי אמת. אמרו את האמת לאנשים מלכתחילה. אז לא תפשעו בהעמדת פנים ובהשגת השיגים פוליטיים על ידי צמר גפן מתוק, ואז גם לא תצטרכו לרדת מהעץ עליו טפסתם במחיר איבוד מקומה של האמת ומקומה של האמינות, שהם חותמו של הקב''ה בעולם. פוליטקאי שמתנצל על שינוי דעתו בדיעבד צריך להישאל בעוז ובאומץ מפני מה הבטיח מלכתחילה דברים שאינם אמת, וטכסיסים פוליטיים אינם תירוץ טוב לכך. אפשר לממש עוצמה פוליטית ביושר ובאמינות, ולטווח ארוך בונים הרבה יותר. גם במקרה הנ''ל, היה אפשר לומר מלכתחילה כי ''אתפטר מהממשלה אם אראה שהדבר יביא למניעת פינוי שכונת האולפנה'', ואז אולי העוצמה הייתה מעט פחותה יותר, אולם היא לא הייתה מביאה את נזק השקר ואובדן האמינות. כדי להדגיש אני מבקש לציין כי איני עוסק כלל במכתב זה בשאלה האם ראוי היה להתפטר או לא, ואין לה שום קשר לשאלה עצמה. מטרידה אותי הרבה יותר ההתנהלות שגורמת נזק נורא.היו אנשי אמת: אמרו מראש שלעתים צריך להתפשר, לוותר, לדעת להפסיד וכדו'. האמת שבדבריכם תהיה גם יותר מועילה אך בעיקר - אמת !

כל טוב

 

 

בית המדרש