ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אחינו בדרום, אנחנו אתכם!

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו במכתב נרגש לתושבי הדרום: הואיל וישראל שרויין בצער, אף אני אהיה עמהם בצער. כולנו אתכם, ונעשה כל מה שאנו מסוגלים לעשות כדי לבטא זאת

הואיל וישראל שרויין בצער, אף אני אהיה עמהם בצער

 

תניא אידך בזמן שהצבור שרוי בצער, אל יאמר אדם "אלך לביתי, ואוכל ואשתה, ושלום עליך נפשי",  ואם עושה כן עליו הכתוב אומר "והנה ששון ושמחה, הרג בקר ושחוט צאן, אכול בשר ושתות יין, אכול ושתו כי מחר נמות".

מה כתיב בתריה ? "ונגלה באזני ה' צבאות, אם יכפר העוון הזה לכם עד תמותון...

אלא יצער אדם עם הצבור, שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם הצבור, שנאמר "וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה" -  וכי לא היה לו למשה כר אחת או כסת אחת לישב עליה ?

אלא כך אמר משה: "הואיל וישראל שרויין בצער, אף אני אהיה עמהם בצער".

וכל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור..(תענית יא ע"א).

 

גוף אחד אנחנו.

בשעה שחלק מאתנו שרוי בצער – כולנו שרויים בצער.

זה אינו צער של יאוש וחידלון, שיתוק ובכי נהיה. זהו צער של שותפות, של עמידה נחושה, של סולידריות. הוא מתחיל בתחושה הפנימית של כל אחד מאתנו, בתפילות שלנו, בלימוד תורה שלנו, בעשיית החסד שלנו, ברדיפת הצדק; זה ממשיך בהירתמות לעשייה של כל מה שניתן לעשות כדי להקל על אחינו שבדרום; זה מסתיים בהיחלצות שלנו עצמנו למלחמה, בהגנה בגופנו על עם ישראל כולו, בהענקת הנחישות לממשלת ישראל בידיעתה כי אנו חזקים ומסוגלים לעמוד במאבק הזה.

על כל מעשה שאנו עושים צריכה לרחף תחושת ישראל בצער. אף אנו נקראים לשבת על אבן – בין אם מדובר באבן ממש, בין אם מדובר באבן רוחנית, בין אם מדובר באבן סימבולית. אנחנו נהיה עם אנשי הדרום – לא נמשיך כרגיל, ולא נתעלם מדבר אחד שמתרחש שם. ידעו אנשי הדרום שאנו מוכנים לעשות כל מה שיסייע בעדם. אם הם רוצים להתארח בביתינו – הבית פתוח; אם יעזור להם גיוס כספי שלנו – אנו נגייס; אם הם רוצים דווקא שנמשיך לקיים את מדינת ישראל במלוא כוחה, ולא ניתן לאויב לקעקע את החיים שלנו – נעשה זאת. כל דבר. אני קורא לכל אחד מאתנו לומר את הדברים בקול גדול, ולנהוג כך. בכל המסלולים של חייו – המעשיים והתפילתיים, ענייני החולין וענייני הקודש, בפתיחת הלב הכיס והמעשה – כל מה שצריך, ולחיות בדרך זו בצורה המלאה.

אחינו בדרום: כולנו אתכם, ונעשה כל מה שאנו מסוגלים לעשות כדי לבטא זאת.

 

 

בית המדרש