ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

על תגובותיו המהירות של ראובן

ע"י: הרב יובל שרלו

"פחז כמים אל תותר", אלו הם דברי הביקורת של יעקב לראובן בנו. על אף שכיוון לטוב ראובן נופל דווקא בגלל מהירות התגובה. השאלה היא מה כל כך רע בכך?

"פחז כמים אל תותר" – בדברים אלה אומר יעקב לראובן את ביקורתו העיקרית על ימיו של ראובן. כוונות טובות מאוד היו לראובן, כמעט בכל הצמתים בהם עמדו בני יעקב. ראובן הוא זה שרצה למנוע את מותו של יוסף, והציע להשליך אותו לבור – והתורה כותבת מפורשות כי כוונתו הייתה להשיב את יוסף ליעקב אביו, ולא להורגו ואף לא למוכרו; ראובן הוא זה שהציע ראשון ליעקב "את שני בני תמית" כדי לשכנע אותו להסכים לשליחת בנימין למצרים, אלא שזה היה מוקדם מידי, וגם בטיעונים שאינם מקבלים על דברי יעקב; ראובן היה זה שהוכיח את אחיו "הלוא אמרתי לכם אל תחטאו בילד"; ראובן היה זה שביקש למנוע את העלבון של לאה אימו לאחר מות רחל, ובלבל יצועי אביו – יהא הפירוש של בלבול זה אשר יהיה. בכל אלה מדובר במגמות טובות ומבורכות.  אולם על ידי אופיו ודמותו של ראובן אנו למדים יסוד חיוני ומרכזי: לעתים "החיפזון מהשטן".

צריך כמובן להדגיש כי לא יהיה זה נכון לומר שתמיד החיפזון – הוא מידה רעה. אנו מכירים גם היטב את מצוות החיפזון לצאת ממצרים; גם בהלכה מופיע העיקרון של "זריזין מקדימין למצוות". כמו כל מידה – אי אפשר שלא למצוא לה מקום בקדושה כלל, ולמעשה החכמה הגדולה היא להיות נחפז כשצריך ולהיזהר ממנו כשלא צריך. אולם דברי יעקב הם הדרכה לדורות "בשובה ונחת תוושעון". זו אינה קריאה לפסיביות; זו אינה הדרכה כי אל לו לאדם ליטול אחריות על עצמו; זו קריאה שלא להיחפז: להתייעץ, להתרכך, להתקשות, לעבור עיבוד, לא לטפס על אילן שלאחר מכן יהיה צורך בסולם כדי לרדת ממנו, ועוד ועוד.

מהירות התגובה היא שער להתבוננות על דבר מה עמוק יותר, והוא "סוף מעשה במחשבה תחילה". חלק בלתי נפרד מסביבת החיפזון היא ההימנעות מלחשב שני צעדים קדימה. הפיתוי להגיב מיד ולפעול ללא חשיבה והתייעצות כה גדול, עד שהפעולה נובעת מתמונת המצב כפי שהיא נראית כעת, ולא בראייה לטווח ארוך. פעמים רבות הפיתוי הזה גם מביא התנהגויות בעייתיות יותר. השקר, לדוגמה, הוא אחד התוצאות האלה. הנטייה לשקר והפיתוי לעשות כך נובעים כי לרוב השקר מציע פיתרון מהיר ומיידי, שמאפשר להתחמק מהמצב המביך שאדם נקלע אליו. אולם, לא זו בלבד שהשקר הוא פגם רוחני ומוסרי, והוא ממיט אסון בעולם, עוד אנו יודעים כי בחלק גדול של המקרים הוא מגלגל תוצאות הרבה יותר בעייתיות, שמדרדרות את האדם המשקר למקום גרוע מזה שהיה בו קודם לכן. זו גם עלולה להיות אחת התוצאות של החמורות של המהירות הגדולה בתגובה.

על כן, הדבר הנכון לעשות הוא לבחון את מהירות התגובה לאור האפשרויות השונות בכל מקרה, ובאותם מקומות שקיימת אפשרות לא להיות "פחז כמים", אלא לחשוב ולהרהר ולבחון ולבדוק, בלי להזיק מעצם האיחור בפעולה או בתגובה, יש להעדיף את האפשרות הזו. אז האדם אינו מחפש קיצורי דרך; אז הוא לא מקבל על עצמו התחייבויות שהוא לא מסוגל לעמוד בהן; אז הוא מוציא מעצמו את המיטב, לאחר בחינה ובדיקה, ואז הוא אינו מודח מלהיות "כוחי וראשית אוני" אלא מועמד להנהגה, לעוצמה ולמלוכה.

יפורסם בעלון 'שבתון'

 

 

בית המדרש