ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

התרפסות הרבנים הציונים דתיים לפני החרדים

ע"י: הרב יובל שרלו

האם ביקורי הרבנים הדתיים אצל אלו החרדיים הנם התרפסות? הרב שרלו טוען שלא, "מען שלום, נכון יהיה להתבזות, להתרפס, ללכת ממקום למקום, ולהסכים לכל דבר, ובלבד שיהיה שלום פנימי"

שלום לרב שרלו, 

רציתי לשאול מה עמדתך על הביקורים של רבנים שנקראים "רבני הציונות הדתית" (מי קבע שהם הרבנים של הציונות הדתית? אני חושב שלרבנים כמוך מקשיבים יותר) אצל רבנים חרדיים בנושא של הגיוס. אני מרגיש ממש ביזיון מהנושא הזה שהם הולכים לשם ומתרפסים. 
מה העמדה שלך? 


~~~~~~~~~~~~~~~~~

לעמוד הפייסבוק של הרב יובל שרלו
~~~~~~~~~~~~~~~~~


שלום וברכה,

א. השאלה הזו לא כל כך חשובה. מדובר במשהו זמני ולא מהותי. יותר טוב לא להתעסק עם זה יותר מידי. לצערי, לא נראה שתצא ברכה ממהלך זה. 

ב. אחד השינויים העצומים שחלו בעולם התורה הציוני דתי מיום פטירת רבן של ישראל ר' שלמה זלמן אויערבך זצ''ל היא העובדה שעולם הרבנות שצמח אצלנו אינו נזקק עוד לעולם החרדי. ב''ה, צמח עולם תורה ציוני דתי מפואר, בהיקפים עצומים, ובכתפיים רחבות של פסיקה, והוא מהווה את אחד הפירות המובחרים ביותר של לימוד תורה. על כן, לא היה נכון מצדך לנקוט במילים ''התרפסות''. 

ג. ברמה העקרונית, למען שלום, נכון יהיה להתבזות, להתרפס, ללכת ממקום למקום, ולהסכים לכל דבר, ובלבד שיהיה שלום פנימי. מצינו שריבונו של עולם מחה את שמו על המים כדי להשכין שלום בין איש ובין אשתו; לא זו בלבד, אלא שההלכה קובעת כי הרב שמחל על כבודו – כבודו מחול. מה שמעניין מאוד בקביעה זו הוא הנימוק: הנימוק הוא בשל העובדה שהקב''ה עצמו מוחל על כבודו. חשוב להדגיש את הנימוק, כי בדרך כלל אנשים סוברים שלרב אסור למחול על כבודו, כי לא מדובר על כבודו שלו אלא על כבוד שמיים. אולם בגמרא הנימוק הוא בדיוק הפוך – דווקא בשל העובדה שמדובר בכבוד שמיים, ומצינו שהקב''ה מחל על כבודו – גם לרב מותר למחול על כבודו. 

ד. ברם, אימתי נכון לעשות זאת ? נכון לעשות זאת כאשר יש בכך טעם; כאשר הדבר מוביל לאחדות; כאשר מדובר בצעד שמוביל לפתיחת הלבבות, להכרה הדדית, לעוצמה משותפת, ולשיח אמיתי. אולם זה לא המצב כלל וכלל. ההיסטוריה מלמדת על היחס החרדי לעולם התורה שלנו, והדוגמה הבולטת ביותר היא השמטת הרב קוק זצ''ל מכל חיבור, מכל איזכור, מכל ציטוט ומכל עניין הקשור בכך. הרב קוק זצ''ל היה קרוב לעולם החרדי הרבה יותר מאשר הוא היה קרוב לעולם הציוני-דתי, ואף על פי כן הם נוהגים כך. 

ה. חשוב להדגיש כי כולם יוצאים ניזוקים מכך. העולם החרדי יוצא ניזוק מכך שהוא לא מתברך מעולם התורה הציוני דתי, והוא חסר אותו מאוד; אנחנו יוצאים ניזוקים מכך, כי כינוס לצדיקים – טוב להם וטוב לעולם, ואנחנו גם מחמיצים אפשרויות ללמוד מהעולם החרדי. כבודה של תורה יוצא ניזוק מכך, כי במקום בו שני צדדים תורניים ניצים – מרוויחה הכפירה והעוינות לתורה. כך היה במחלוקת הגדולה בין חסידים ומתנגדים, וכך קורה תמיד. שום דבר טוב לא יוצא מהקרע הזה. 

ו. אין מדובר רק בהיסטוריה. מדובר במציאות שבהווה, בה לא מתקיים מפגש אמיתי בין עולמות תורניים שונים. בנושא בו עוסקים עכשיו, שאלת הגיוס, קשה למצוא ולו גדול תורה אחד בעולם החרדי שאימץ ולו משהו מהעולם הרוחני שצמח אצלנו: מלחמת מצווה; מוסריות '' האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה'' ?; היחס לחילוניים; הברכה היוצאת מעולם תורה פתוח; וכדו'. לאמתו של דבר, המפגש הזה כן מתקיים אך לא בגלוי. האינטרנט מהווה במה מרכזית למפגש חסוי זה (קשה לי למנות את מספר המיילים והשו''ת שאני מקבל מהעולם החרדי מידי שבוע, וקשה לי למנות את מספר הדברים שאני לומד מהעולם החרדי דרך פרסומי תורה באינטנרט), וברובד של האנשים הסקרניים והעצמאיים מתחוללת מהפכה בתחום ההיפתחות, אולם היא רחוקה מפני השטח. 

ז. בכאב גדול אפוא אני יכול לומר: איני מסכים אתך שמדובר בהתרפסות. כאמור, למען שלום, קידוש שמו הגדול, אחדות בעם ישראל וכדו' – מותר וחובה לעשות כל דבר. אולם לצערי אין בכך טעם, ואפשר שמדובר אפילו בניצול ציני של רבנינו. מוטב היה כי לא כך זה היה מתנהל. 

ח. מעבר לכל זה, גם מבחינה מעשית איני יודע אם ההסכמות שתהיינה בין הרבנים תהיינה רלוונטיות בעולם הציוני דתי. הדבר נובע הן מהעובדה שהמערכת הפוליטית הציונית דתית מחויבת לבוחריה, והן בשל העובדה שהעולם הרבני הציוני דתי עצמו עדיין לא קיים את הדיון בתוכו פנימה מהו הדבר הנכון לעשות בתחום הגיוס, ועל כן מדובר רק באחת העמדות שבתוכו. 

ט. אסיים בחלום ובחזון ? חלומי הוא, שחלק ממהלך ההיפתחות של העולם החרדי יבוא לידי ביטוי גם במפגש בין רבנים, בתי מדרש, חיבוריים תורניים וכדו' שבשני העולמות. אין אף שיפסיד ממפגש זה. כולם יתברכו ממנו. אנחנו נתברך ממפגש עם עולם תורה מפואר ומדהים שקיים העולם החרדי; החרדים ייגאלו מהבוז והזלזול, ויפגשו את גאולת התורה שצמחה בעולמנו שלנו; עם ישראל יתברך מיצירה רוחנית אדירה, שנוצרת בעיקר ממפגש עולמות ולא מסגירות; השלום יתברך; ואז לא תצטרך לנקות במילים ''להתרפס'' אלא גם אתה תשמח מאוד על המפגש הזה. ד'' יברך את עמו בשלום. 

כל טוב 

 

 

בית המדרש