ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

פתיחתא זוטא

ע"י: הרב יובל שרלו

דברי הפתיחה של ראש הישיבה, הרב יובל שרלו, וכן דבר מערכת הפתיחתא לשנת תשע"ד

אחת התנועות המשמעויות ביותר מבחינה רוחנית היא היצירה. היצירה אוספת את פירותיה משני מקורות צמיחה עיקריים. ראשון בהם הוא המפגשים השונים של היוצר: עם משנות רוחניות אחרות, עם מאורעות שעברו עליו, עם דפי גמרא ודברי ראשונים, עם דיבוק החברים ופלפול התלמידים, עם רבו ועם חבריו, ועוד ועוד. כל אלה חוברים אל המפגש שבינם ובין האדם עצמו: נשמתו, מהותו, עולמו, רגשותיו, מחשבותיו ואמונותיו. גם התיאור הזה הוא תיאור מלאכותי במידה, כי לא ניתן למתוח קו מדויק בין מה שאנו מכנים יסוד נשמתו של אדם והגרעין הפנימי העמוק שאינו קשור כלל לסובב אותו, ובין עניינים שהאדם מלקט במהלך חייו. הגרעין העמוק אינו יציב וקבוע, כי אם נע ונד, רצוא ושוב, וגם הסובב את האדם נקלט על ידו לאור יסוד נשמתו, ולא כעובדות אובייקטיביות בלבד.

היצירה התורנית היא חיבור כל אלה לריקוד אחד. היא מהווה התגלות פנימית – התגלות של הרצון לעסוק דווקא בסוגיה זו; התגלות של הדרך המיוחדת שנסללה על ידי הלומד; התגלות של הרעיון המיוחד שאותו הוא מזקק מכל מה שפגש בדרכו; התגלות של הכלים – חלק בלתי נפרד מהיצירה הוא גם בחירת הכלי הראוי, השפה והדקדוק, הכותרות והארגון, ועוד ועוד.

שבח גדול הוא לישיבה שבה מתחולל תהליך של יצירה מבורכת. יצירה שהיא מועשרת בלימוד מקיף ושיטתי; יצירה שהיא מועשרת במפגש של תחומים שונים; יצירה שיש בה התכה של החלק ההלכתי שבתורה שבעל פה עם כל הסובב אותו, ושל תחומים נוספים; יצירה שבה מחשבה מרעננת, נאמנות לקבלת תורה מסיני, וחידוש רעיוני חוברים יחד.

יהי רצון שכוחות היצירה שבנו יתססו עוד ועוד, וייצרו בנו תורה משמחת לב ומחכימת פתי. יהי רצון שיתקבלו על לב קוראיהם, וידחפו עוד ועוד מתוכנו לחתור להופעה המיוחדת של התגלות התורה בתודעתם ובנשמתם, ובכך נזכה כולנו לעוד אור חדש המאיר מציון, ומרומם אותנו להארת עיניים ולדבקות הלב.

הרב יובל שרלו,

ראש הישיבה

 

 

בפתיחתא זו, פתיחתא כ', הישיבה המתחדשת ממשיכה עם המסורת הישנה – היצירה. ישיבת אמי"ת אורות שאול, בשבתה במשכנה החדש בכפר בתיה, מתאפיינת בכתיבה רבה, הן כמותית והן איכותית. ממש כמו בפתח תקווה – שינוי המקום לא גרע מהרמה היפה של הישיבה בתחום הכתיבה.

לצד בני שיעור א', שהפיחו בישיבה רוח חדשה ומחיה, זכתה הישיבה לפתוח בקרב השיעורים הבוגרים שלושה שערים שונים אל עולם התורה – שער הגמרא, שער האגדה ושער התנ"ך. ברוך השם שזכינו בגליון פתיחתא זה, לכותבים מכל אחד מן השערים. מלבד מאמרים הקשורים לשערים השונים, גם בהלכה ובמנהגי ישראל ישנו עיסוק בגליון זה.

את הגליון העשרים של הפתיחתא פותח עומר גמרמן, שעסק בתחום העלייה לקברי צדיקים, ובחן את גישת חכמינו לנושא לאורך הדורות. אחריו מופיע מאמרו של יאיר וייגלר, שעסק בנושא של זכויות הילד בהלכה, תוך שאלה אם ההלכה מכירה במושג שכזה, והאם חלו שינויים בנושא לאורך הדורות. נתנאל שמחה נחשון עסק בגדרי דינא דמלכותא דינא, בהיבט של גביית מכס, תוך עיון בדברי הרמב"ם והר"ן.

בזמן חורף למדה הישיבה את מסכת קידושיןהתברכנו במאמר מפרי עטו של הרב משה פאלוך, הדן בהיבטים השונים של שטר הקידושין. עמיחי פרידמן עסק בממד הקדושה שבקידושין, תוך עיון בקדשה ובהקדש. אלון מס עסק בקשר שבין הקידושין למגילת רות, וזכה לחבר בין שער הגמרא ושער התנ"ך. מאמר נוסף בתחום התנ"ך הוא של שלמה פליטר, שעסק ב"מקדש מעט", ובצמיחתו מתוך ספר יחזקאל.

בעולם המחשבה, אריה גרין העשיר את הקוראים בדיון במשנתו של הרב אליעזר ברקוביץ' באשר לתארי השלילה של ה', ומוצא בה פיתוח להגותו של ריה"לאת הפתיחתא חותם חיים אקשטיין, אשר העלה על נס את דרכו של ריה"ל בעבודת המוסר, תוך השוואה לרמח"ל ולרבנו בחיי. בתפילה שיעלו המאמרים לרצון לפני הקוראים, ובשמחה על הוצאת הגליון הראשון לאחר מעבר הישיבה.

 

בברכת בין הזמנים מוצלח,

קריאה מפרה ומהנה,

המערכת.

 

 

בית המדרש