ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

גשמים, שור מועד ומה שבינהם

ע"י: הרב גיל דביר

דיון בגדר שור מועד מלמד אותנו חידוש בהלכות ברכות ובטבע ההרגל. חורף טוב ובריא!

בזמן חורף הבא עלינו לטובה, נלמד בישיבה מסכת בבא קמא.

מה הקשר בין המסכת הזו לבין החורף הקרב ובא?

ובכן, יש קשר!

בירושלמי תענית  פרק א ה"א נאמר :

"התפלל ואינו יודע מה הזכיר אמר רבי יוחנן עד שלשים יום מה שהוא למוד מזכיר,

מכאן ואילך מה שהוא צריך מזכיר."

דברי הירושלמי הנ"ל הובאו להלכה בשו"ע או"ח קי"ד ט. דהיינו, אם הסתפק אם הזכיר גשמים או לא, עד  ל' יום בחזקת שהזכיר את מה שהורגל בו קודם לכן (ולכן מן הסתם לא הזכיר גשמים), ורק לאחר שלושים יום חזקה עליו שהתרגל לנוסח החדש (ומעתה, כשנסתפק - חזקה שהזכיר).

הרמ"א (קי"ד ט') מביא להלכה את חידושו של המהר"ם מרוטנבורג:

"וכן אם אמר בשמיני עצרת צ' פעמים אתה גבור עד מוריד הגשם,

אם נסתפק אח"כ אם הזכיר או לא, חזקה שהזכירו."

המהר"ם חידש חידוש גדול. מי שחושש שיטעה בתפילה, יכול לעשות 'קיצורי דרך'. במקום להמתין שלושים ימים, ורק אז להרגיל את לשונו לנוסח התפילה החדש, יכול הוא להקדיש כמה דקות מזמנו (כשמשעמם לו בהקפות?) ולומר תשעים פעמים "משיב הרוח ומוריד הגשם", כך ירגיל את לשונו לנוסח החדש וימנע עצמו מטעויות ומספקות.

דינו של המהר"ם מבוסס על כך שבשלושים ימים יש תשעים תפילות, ולכן עליו לומר תשעים פעמים "משיב הרוח ומוריד הגשם".

מה הוא המקור לדינו המחודש של המהר"ם?

המהר"ם למד זאת מדיני שור תם ומועד.

כך נאמר במשנה (בבא קמא ב, ד):

"איזהו תם ואיזו מועד? מועד - כל שהעידו בו שלשה ימים, ותם - משיחזור בו שלשה ימים, דברי ר' יהודה; רבי מאיר אומר: מועד - שהעידו בו שלשה פעמים, ותם - כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח."

בגמ' (ב"ק כג ע"ב) הסבירו את שיטת ר' יהודה ושיטת ר"מ. ר' יהודה סובר ששור הופך מתם למועד אם נגח בשלושה ימים שונים. הוא לומד זאת מהפסוק: (שמות כא) "וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ", ודורש: "תמול - חד, מתמול - תרי, שלשום - תלתא, ולא ישמרנו בעליו - אתאן לנגיחה רביעית". לעומתו ר"מ סובר שגם בשלוש נגיחות באותו היום יכול להפוך שור תם למועד. סברתו של ר"מ מובאת שם בגמ': "ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן?!", כלומר אם בשלושה ימים, כאשר הנגיחות רחוקות זו מזו,  הופך השור למועד, קל וחומר הוא שבשלוש נגיחות הקרובות זו לזו, יהפוך למועד.

על דברי ר"מ הוסיף המהר"ם מרוטנבורג: "הכא נמי (גם כאן, בדיני הזכרת משיב הרוח) כיון דאחר ל' יום אם הוא מסופק אין צריך לחזור (כמובא בירושלמי), כל שכן צ' פעמים ביום אחד.

הטור (סוף סימן קי"ד) הביא את דברי המהר"ם, אך הביא גם את דברי רבנו פרץ, החולק עליו:

"לא חזינא לרבנן קשישי דצרפת דעבדי הכי שאין הנדון דומה לראיה דהתם טעמא משום שהוחזק ליגח ואם הוחזק ג' רחוקות כ"ש בג' קרובות אבל גשם שנתקן בתפלה והדבר תלוי בהרגל לשונו לא אמרינן הכי."

בחידושו של המהר"ם דנו גם נושאי הכלים של השו"ע.

המגן אברהם הקשה עליו: "וצ"ע דהיכי מייתי ראיה מר"מ הא קיימא לן כר"י דלא נעשה מועד עד שיגח ג"פ בג' ימים ולא ג"פ ביום א'? כלומר גם אם השוואתו של המהר"ם בין דיני תפילה לדיני שור נכונה, הרי שהלכה לא פוסקים כר"מ, וממילא נפל כל הבניין. תירוצו של המג"א הוא, שדווקא בשור צריך שלושה ימים שונים בכדי להופכו למועד כי אם יגח ג"פ באותו היום יש סברא לומר שאינו מועד אלא הוא נגח בגלל סיבה ספציפית, כגון שעמד בשמש זמן רב וכד', מה שאין כן בעניני שגרת הלשון בתפילה אם הורגל כשאומרם מפוזרין ק"ו ברצופים. להלכה מקיים המג"א את דין המהר"ם.

לעומתו, לא קיבל הגר"א את חידושו של המהר"ם ואת פסק הרמ"א, אלא הסכים עם רבנו פרץ ש"כאן בהרגל הלשון תלוי והוא דוקא באורך הזמן". הגר"א מביא ראיה לשיטת רבנו פרץ: הרי דין הזכרת טל ומטר בתפילה שווה להזכרת משיב הרוח בתפילה, ובשניהם צריך שלושים ימים בכדי להתרגל לנוסח החדש. והרי משיב הרוח אומר גם בשבת ובמוסף של שבת ור"ח, מה שאין כן ב"תן טל ומטר", ואם בשתי ההוספות נדרשים אותם מספר ימים (למרות שמספר הפעמים שהן נאמרות - שונה) סימן הדבר שלא מספר הפעמים קובע את הזמן הנדרש בכדי להתרגל לנוסח החדש. היינו, לא ניתן להמיר זמן של שלושים ימים באמירת תשעים פעמים בדקות ספורות.  

החתם סופר (שו"ת, חלק א אורח חיים סימן כ) דייק בדברי ר' יוחנן המובאים בירושלמי שצריך לומר מאה ואחת פעמים.  

ונ"ל דבכיון דקדק לומר כל כך פעמים ולא כתב תשעים פעמים כי מ"ט יש לשיעור הזה בשלשים יום דוקא ומנ"ל לר' יוחנן הא, ע"כ נ"ל דדברי ר' יוחנן בנויים על מה דאמרינן בש"ס דילן בחגיגה ט' ע"ב אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד וכן הוא מפורסם ומקובל שהשונה מאה פעמים ואחד לא במהרה הוא שוכח.

החת"ס עושה חישוב שבשלושים יום יש מאה ואחת תפילות, ורק לאחר שהזכיר מאה ואחת פעמים מוחזק הוא כמי ששינן היטב ולא ישכח.  

 

יהי רצון שנזכה להתברך בגשמי ברכה, מאחל לכולכם חורף טוב ובריא.

 

אסיים בתפילה:

"שערי שמיים פתח, ואוצרך הטוב לנו תפתח, תושיענו וריב את תמתח, והושיענו אלוקי ישענו".   

 

 

 

בית המדרש