ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הרפתקה בעולם התורה

ע"י: הרב תמיר גרנות

סיכום שיחה של הרב תמיר גרנות, בה הוא קורא לתלמידי הישיבה להעז ולצאת להרפתקה – לנסות להגיע לאופקים חדשים בעולם הרוח ובעבודת השם.

הנושא שאנו רוצים להתחיל בו קשור לשבת הקרובה – שבת ארגון של בני עקיבא, כאשר חלק מתלמידי הישיבה יהיו קשורים לשבת זו כשליחים במקומות שונים. בימים מקדם, היינו מגדירים בישיבה את השבתות החופשיות כ'שבתות שליחות'. עם הזמן הרגשנו שזה מוגזם לומר על כל שבת שהיא כזו, אבל בכל זאת יש עניין לשמור על המינוח הזה, מכיוון שהוא מרכזי בקשר בין הישיבה לעולם. בנוסף להיותנו תלמידים בישיבה ולומדי תורה, יש לנו גם בחינה של שליחים של הישיבה החוצה – בעצם הדיבור, ההופעה והנוכחות שלנו בעולם. כיוון שבשבת זו, שבת הארגון, מושג השליחות כל כך מרכזי, אנו רוצים להדגיש זאת – לזכור שעלינו להיות שליחים.

אם רוצים להסביר מהי הישיבה, אפשר לומר שיש בה דברים מורכבים השוכנים ביחד – חסידות, ציבוריות, עבודת הלב. יש מילה אחת שיש לעורר בישיבה ולעודד לקראתה – הרפתקה. אנו רוצים לדבר על משמעות המונח בעולם הרוח. יש תנועה רוחנית, שאדם רוצה שיהיה לו סדר בעולמו. יש המון אפשרויות ודרכים, וכל אחד רוצה לסדר את דרכו. הרבה פעמים תנועות הלימוד והרוחניות הן ניסיון להגיע מאי סדר ומבוכה, לסדר ולתיקון. יש משהו מאוד מיוחד בעולם הרוח שיש לעורר, וזהו הדבר הנקרא 'הרפתקה'. הרפתקה בעולם הרוח. כולנו יודעים מהי הרפתקה בעולם המעשה – אתה מרגיש שיש משהו מגרה ומעניין שאינך מכיר, ואתה מרגיש שיש לזה מקום בחיים שלך. יש האוהבים את ההרפתקאות מעט ובמינון נמוך, ויש שהרבה ובמינון גבוה – למשל לחפש אחר מעיינות נעלמים, לטייל במקומות לא מוכרים וכו'.

להרפתקה בנפש יש מקום חשוב בפיתוח האישיות בעולם הרוח. נכונות להרפתקה בעולם הרוח היא מרכיב חשוב ביכולת של האדם להכיר מקומות חדשים בעולם הרוח ובעצמו, ולהפוך אותם לחלק מהבניין האישי שלו. נכונות זו היא חשובה, עד כדי כך שבלעדיה אנו עלולים להפסיד מרכיבים שיכולים להיות חשובים בעולם הרוח שלנו. יש למשל סוג של לימוד שאדם לא מכיר – בלמדנות, בחסידות, בסוד; או דרכי חשיבה, שאדם לא מתנסה בהם כי איננו רוצה להשתנות ולבדוק כיוונים חדשים. אם לא תתגבר על השאיפה ליסודיות ועל הפחד - לא תגיע למקומות חדשים.

אמנם, בעבודת ה' אדם אומר לעצמו לפעמים שיש בחבורה מסויימת דיבור שאיננו מתאים לו – דיבורים שכליים שלא מתאימים לאדם רגשי, או להיפך; כל מיני צורות של עבודה, של תנועות רוחניות. אכן יכול להיות שבסוף האדם יגלה שמה שהוא ניסה לא התאים לו, אולם עליו להיות מוכן להרפתקה. מה זו בעצם הרפתקה? לעלות למקום גבוה, פחות בטוח ואחראי – ולבדוק מה אני רואה משם. לתת לזה סיכוי.

צריך להתגבר על הפחד – המודע והלא מודע. על הפחד להרגיש לא שייך, לדוגמא. צריך להאמין בזה שההרפתקה יכולה לספק משהו שאין לי כרגע – אפילו אם בינתיים אני לא יודע במה מדובר. איזושהי עוצמה רגשית שאם לא אתנסה בה, לא יהיה לי אותה. לא תמיד מוצאים. לפעמים מתנסים, הדבר לא עובד – ואומרים שלום. אבל הרבה פעמים הדבר יכול להיות משמעותי.

דיברנו פעם על אחדות ההפכים, שישיבתנו מביאה לידי ביטוי – אי היכולת להגדיר את הלומד בה רק כחסיד או כמתנגד וכו'. אנו מנסים לאפשר מרחב הרפתקני. מכיוון שיש כאן בישיבה מרכיבים שונים, אפשר להתנסות במה שהוא לא אתה כרגע. קורים כאן כמה דברים, וכשהם מתחברים, כשאדם מוכן להמר וללכת למקום לא מוכן - להשתתף בחבורה שבמבט ראשון לא מתאימה לו, בתפילה שונה, במשהו חברתי 'אחר' – לא תמיד זה יביא פירות, אבל לפעמים יש אוצרות שצריך להתגבר על הפחד כדי שהם יוכלו להיות חלק ממני. כפי שלימדנו הראי"ה, זה יכול ליצור את המקומות הכי עמוקים של חיבור, של סינתזה.

אדם הלכתי שרוצה להתנסות בעולם של אגדה – כמה שזה יכול לפתח את העולם ההלכתי שלו. אדם אגדתי שיילך בדרך אנליטית – כמה שזה יכול להעמיק את עולמו האגדתי. ובכן – צאו להרפתקאות. אל תוותרו.

 

 

בית המדרש