ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

ברכה ליום העצמאות

ע"י: הרב יובל שרלו

אגרת הרב שרלו לתלמידי הישיבה, ידידיה ובוגריה, לכבוד יום העצמאות תשע"ה.


יום העצמאות כראש השנה של מדינת ישראל, הוא יום שמחה גדולה ויום דין משמעותי. משנה לשנה מתברר לנו עד כמה המציאות עולה על פני כל ציפיות, וההישגים הגדולים של מדינת ישראל פורחים ועולים. מותר לנו ביום הזה לדבר על כך בשמחה ובתחושת סיפוק: לדבר על התשתיות שיצרנו – ביטחון, תחבורה, חקלאות, מים וכדו'; לשמוח ביצירות החברתיות שיצרנו: ביטוח רפואי, ביטוח לאומי, קצבאות ועניינים חברתיים שונים; לשמוח בעולמות התרבות והיצירה האומנותית; להודות לריבונו של עולם על תקופת תלמוד תורה הגדולה ביותר בתולדות האומה הישראלית, ועוד ועוד. נכון הוא שעל כל אחד מהנושאים דלעיל ניתן לרשום אין ספור הערות על הכשלונות, על מה שלא הושג, על חוסר הוודאות, על כך שהם היו יכולים להיות טוב יותר, אולם יום אחד בשנה צריך לעשות משהו הפוך לחלוטין: להודות. להודות לריבונו של עולם על החסד שגמל עמנו; להודות למשרתי הציבור על מסירותם ועבודתם; להודות לכוחות הביטחון והרפואה, השיטור והמשפט, האומנות והתרבות, המדע והפיתוח, החינוך והרווחה – על פעולתם למען מדינת ישראל. קשה למצוא בעל מוסר אחד שלא כתב על החשיבות העליונה של "הכרת הטוב", והיכולת לומר אותה בפה. אכן - היא נפלאת בעינינו
ובד בבד, יש בנו גם מקום נרחב לחשבון פנימי. נראה כי השנה נכון יהיה לעשות אותו לאור הפער המטריד בין הרוח הגדולה שנשבה בחלק הראשון של שנת העצמאות – במבצע צוק איתן, ובין זו שנשבה בחלק השני – מערכת הבחירות. ימי מבצע צוק איתן הראו לנו לאן אנו מסוגלים להגיע כאומה, וכיצד מוכנים אנו להירתם להתמודדות על מה שראוי להתמודד עליו; ימי הבחירות הראו לנו חלק מהתהום אליה אנו עלולים להתדרדר, בשעה שאנו מאמצים את שפת ההשמצות והרפש, הרדידות הפולמוסית ועיוות פני המציאות. שני האירועים הגדולים האלה שעברנו השנה מזכירים כל כך את פסוקי התורה, המלמדים על כך שאנו ניצבים בין החיים ובין המוות, בין הטוב ובין הרע, והתורה קוראת לנו לבחור בחיים.
שכן אנו מסוגלים לבחור בחיים – לא רק בעת מלחמה, אלא גם בעת המימוש המתמיד של הקיום. אנו מסוגלים לנהל מחלוקת עמוקה – באותה רוח של צוק איתן; אנו מסוגלים להזכיר לעצמנו כי עם אחד אנחנו ויש בנו חזון בסיסי משותף – המאפשר לנו להתמודד בבחירות במפלגות שונות, אך עם הכרה בסיסית ויסודית כי כל אחד מציע את טובת האומה כפי שהוא מבין אותה, וכדברי מורנו הגדול הרב קוק: "סימן רע הוא למפלגה אם היא חושבת שרק עמה הוא מקור החיים, של כל החכמה וכל היושר, וכל זולתה הכל הבל ורעות רוח..." {איגרות הראי"ה א, יח). לו היינו ממשיכים את הלכידות הציבורית שהייתה בצוק איתן גם למערכת הבחירות, וזאת בלי לטשטש כמלוא הנימה את המחלוקת העמוקה בין המפלגות – היינו יכולים לצאת גם ממערכת בחירות זו ברוח רוממה. עתה שלא עשינו כך – המאסנו על עצמנו את עצמנו, את השיטה, ואת היחסים שבין אדם לחברו.
במה אפוא נברך את עצמנו לאור השנה שעברה עלינו? כמדינת חפצת חיים ופועלת במציאות ניתן לקבוע בוודאות שעוד תהיינה מחלוקות רבות שתעסוקנה במהות חיינו כאומה. הבה נתפלל ונקבל על עצמנו כי בד בבד עם הנאמנות שלנו לעמדות שאנו סוברים שהן נכונות, ומשוכנעים כי הן הדרך הנכונה – נהיה מסוגלים להכיר בכך שמהצד השני חושבים בדיוק את אותו הדבר, ואין האמת המוחלטת נחלת אף לא אחד מאתנו, וביסודו של דבר כולנו מבקשים את טובת האומה, ונדע להמשיך את הרוח הגדולה המתעוררת בנו בעת מלחמה לימים בהם אנו עוסקים, להבדיל, במערכה פנימית על דרכנו. כשנזכה לצמצם את הפער הגדול שבין שתי התקופות נדע כי צעדנו צעד אחד גדול קדימה, לקיום מלא ועמוק של "ואהבת לרעך כמוך" שהוא הכלל הגדול בתורה.

 

חג עצמאות שמח
 

 

 

בית המדרש