ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

משה כחלון והגז

ע"י: הרב יובל שרלו

כיצד להתייחס לתגובת השר כחלון לסוגיית משבר הגז? האם מדובר בהחלטה ישרה ומוסרית, או שמא זוהי בגידה באמון הציבור?

השאלה 
הארץ גועשת סביב הודעת ההתפטרות של הממונה על ההגבלים העסקיים, על רקע אכזבתו מטיפול המדינה בסוגיית הגז. 
תוך כדי כך, פורסם ששר האוצר כחלון הודיע שיימנע מעיסוק בגז, עקב נגיעה אישית. זאת לעומת דבריו לפני הבחירות, מהם השתמע שלא יפחד להתעמת עם בעלי הגז, למרות קרבה זו. 
לכאורה, יש כאן בגידה באמון הבוחרים. האם הרב יכול למצוא צד זכות? או שאכן הביקורת הקטלנית מוצדקת. רב תמיד מלמד להסתכל על המציאות בצורה מורכבת, ולהיזהר מחד מימדיות, ואשמח לשמוע מה דעת הרב. 

התשובה 
שלום וברכה 

א. אין לי את הכלים השלמים הנדרשים לדון בנושא הזה עצמו, אלא הבנה חלקית בלבד. האזנתי קשב רב לדברי התומכים ודברי המתנגדים. הנימוקים כבדי משקל לשני הצדדים. חשוב להדגיש כי סוגיה זו היא בעלת משמעות עצומה על מדינת ישראל, וצריך להרגיל את עצמנו להבין כי אפשר שהיא תשפיע יותר מכל מאבקי הצדק החברתי במדינת ישראל. אנחנו שוקעים פעמים רבות במעשים זוללי זמן ומאמצים כדי לאפשר חיים יותר צודקים במדינה יהודית, וכאמור – לעתים שאחת המונופול ומחיר הגז תשפיע יותר מכל מאמצינו. מוטל עלינו אפוא לא להתעלם מהסוגיה, וגם לעסוק בנושאים הגדולים. 
ב. הדילמה היא חלק מסוגיות רבות בהם יש פער בין מה שאנו חושבים שנכון שיהיה ברמה האידיאית, ובין מה שיש בנו את היכולת לממש. קשה למנות את מספר הסוגיות בגמרא העוסקות בנושאים אלה, וביניהן: סוגיית הורדת הדרישה משלושה דיינים מומחים לשלושה הדיוטות בתחילת מסכת סנהדרין; תקנת השבים בהשבת גזילה; ועוד ועוד. נראה לי כי ביסודו של דבר עמדת חכמים היא שצריך להיזהר מלשים רף גבוה מידי בשמיים, בשל העובדה שעדיף מימוש חלקי של חיים אתיים מאשר אי-מימוש מלא של חזונות. על כן, העמדה שמתייחסת אחרת לפירוק המונופול בשעה הזו נראית לי יותר מכוונת ברמה האתית, אבל כאמור יש צדדים לכאן ולכאן. 
ג. כל זה כאשר אנו עוסקים בשאלה עצמה. אולם דבריך נוגעים לשאלת שר האוצר. אמת הדבר שבמקום שיש בו ניגוד אינטרסים ונגיעה אישית – לא ייתכן ששר אוצר יהיה מעורב בו. אולם במקרה דנן, עיקרון זה יוצר שתי בעיות חמורות: האחת היא ההתחייבות לפני הבחירות לפרק את מונופול הגז, שהיא התחייבות מהותית ולא שולית, והיו לא מעט שבחרו בו בגלל עמדתו זו, שהיא מנוגדת לעמדת בנימין נתניהו. עמדתי העקבית והעקרונית היא שהבטחות עקרוניות חובה למלא, ומי שמועל בהם גוזל למעשה את המנדט שהוא קיבל. 
ד. הבעיה החמורה השניה היא העובדה שלא ייתכן ששר אוצר יתחמק מעיסוק בתחום שהוא מהנושאים החשובים ביותר המשפיעים על משק הגז בישראל. 
ה. אם אכן אירע בו ש"מה שרואים משם – לא רואים מכאן", הוא צריך להתייצב בפני הציבור וראשית לומר את האמת הזו. אני מתלבט האם הוא חייב ביותר מכך – להתפטר מתפקידו, כי כאמור יש בדברים הפרה של התחייבות מהותית, אולם ראשית לכל – הוא חייב לדבר אמת בפני הציבור, ולא להסתתר מאחורי ניגוד האינטרסים. זו גם הזדמנות לשוב על הקריאה המתמדת שלי לפוליטיקאים: בשעה שאתם מבטיחים הבטחות ומתחייבים בהתחייבויות – דברו אמת, וקחו בחשבון את האפשרות ש"דברים שרואים משם לא רואים מכאן". אולי תאלצו לשלם מחירים כבדים יותר בשל הדברים היותר מתונים שתאמרו, אולם תזכו בחיים של יושרה ואמון, ובאפשרות לנהל מדיניות מתאימה. 
ו. אם אכן ניגוד האינטרסים הוא הבעיה שפתאום חשף ולא שינוי בעמדתו – הוא חייב למלא את תפקידו והבטחתו, לפרק את מונופול הגז, ולצרף לעצמו איש אתיקה שיבחן כל הזמן האם החלטותיו נגועות בניגוד אינטרסים. זה תפקידו של שר אוצר, וזה תפקידו של מי שהבטיח דברים לפני הבחירות. 
כל טוב 



התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו בתאריך ט סיון תשע"ה

 

 

בית המדרש