ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

פרשת וישב למה נמכר יוסף למצרים

ע"י: הרב יובל שרלו

למה נמכר יוסף למצרים ? כמו כמעט כל השאלות בעולם – התשובה תלויה בהכרעה את מי שואלים, ובאופן עמוק יותר – מה שפת השיח של התשובה. אם היינו שואלים את האחים לסיבת מכירת יוסף למצרים הם היו אומרים לנו שזו הייתה תוצאה של סכסוך משפחתי, הבאת דיבתם אל יעקב אבינו, הכרעה שלהם לזרוק את יוסף לבור, ואפשר שיאמרו (כמו חלק מהפרשנים) שלא הם מכרו אותו: הם התכוונו שימות בבור, אלא שמדינים סוחרים מכרו אותו בלי ידיעתם כלל. חשוב להדגיש כי האחים סוברים כך גם לקראת סוף ספר בראשית, שהלוא לאחר הלוויתו של יעקב אבינו הם אומרים "לו ישטמנו יוסף, והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו", ודבריהם קרובים יותר להתעלמות מהמשמעויות הרחבות של מכירת יוסף.

מאותו מקום אנו למדים כי אם היינו שואלים את יוסף עצמו לסיבת מכירתו למצרים לא היינו צריכים לשער את תשובתו, שהלוא הוא אומר אותה במפורש לאחיו: "כי למחיה שלחני א-לוהים לפניכם", כלומר: יוסף רואה במכירתו את יד ההשגחה, שנועדה לדאוג למשפחת בית יעקב בשנות הרעב, ולאפשר להם להתקיים, על אף שהם תושבי כנען ולא חלק מהמערכת המצרית המסועפת של איסוף  התבואה לקראת שנות הרעב.

סביר להניח כי ליעקב אבינו ע"ה הייתה תשובה עמוקה הרבה יותר. יש משהו שכנראה הועבר אליו, אך בניו אינם מודעים לכך. ברית בין הבתרים, שנכרתה עם אברהם אבינו, כללה גם בשורת "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותו ארבע מאות שנה", בשל העובדה שהוא עדיין אינו יכול לרשת את הארץ "כי לא שלם עוון האמורי".. יעקב יודע כי מגמת פני משפחתו היא לארץ לא להם, וכשהדבר מתרחש מתממשת לנגד עיניו הבטחת הברית. רש"י מביא את דברי חז"ל המציינים כי למעשה מתברר שמכירת יוסף למצרים הייתה חסד עם יעקב אבינו, שכן במקום לרדת למצרים אזוק בשלשלות ברזל כאורחות העבדים – הוא זכה לרדת למצרים במרכבות מלך ובתפארת מיוחדת שנועדה לאביו של המשנה למלך מצרים. ואפשר שמעל לכל זה מרחפת התוכנית הא-לוהית, ברוחם של דברי המהר"ל, המלמדים על חשיבות הירידה למצרים כחלק הרבה יותר רחב מבניית האומה. בניית האומה דומה בעיניו לנביטת הזרע, הנפתחת בריקבון ובשקיעה בקרקע, ורק כך מתחוללת צמיחה.

הרבדים השונים לשאלה זו הם אפוא אחד מיסודות האמונה שאנו חיים בתוכם. באופן פלאי, מתחברת הבחירה החופשית של אחי יוסף עם המגמות הא-לוהיות, שגם הן מתרחשות בשכבות מורכבות. זוהי אחת הבשורות הגדולות של האמונה במעורבות הקב"ה בהיסטוריה, ואף שאנו אינננו יודעים את סוד הרכבת הרבדים השונים – אמונתנו היא שמה שמתרחש בעולם הוא גם תוצאה של בחירתנו החופשית, וגם חלק ממגמות א-לוהיות הנמצאות בתוכה. גם בחג החנוכה אנו מציינים את גבורת החשמונאים, ביחד עם "ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם", ונס פך השמן. הדבר מחולל בנו פעילות כפולה בשני מישורים – בין בניסיון ה"ההשתדלות" הפועל ועושה בעולם כאילו הכל תלוי בנו, ובין ב"ביטחון" שריבונו של עולם  מלווה אותנו לאורך ההיסטוריה כולה, והוא מחולל בדורנו את ישועת ישראל, את השיבה לארץ ואת הזכות הגדולה להיות חלק מהקמת מדינת ישראל ומהתפתחותה. 

 

 

בית המדרש