ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

התורה הממלכתית ויום העצמאות

ע"י: הרב יובל שרלו

קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל ממשיכים לאתגר את עולם התורה. לאחר שנים רבות של גלות, בהם הגענו לפסגות בתחום הפסיקה ההלכתית הפרטית והקהילתית – ניצב עולם התורה בפני מציאות בה צריכים לעסוק בהלכות מדינה. העיסוק הזה מחייב הליכה בנתיבים שלא התנסינו בהם באותו היקף, ובשל כך אין בו רצף הלכה שאנו מכירים מתחומים אחרים. במשך מאות רבות רבות של שנים לא הייתה לנו מדינה עצמאית, ובשל כך שאלות הלכתיות העוסקות במדינה לא נידונו במתודה שבה נידונו כל הסוגיות ההלכתיות האחרות. המקורות שבידינו הם אפוא דלים מאוד. בשל כך, כל המעיין בכל הפסיקות שעוסקות במדינה יראה כי נעשה בהם שימוש רב במקורות שבדרך כלל אינם משמשים בדיון הלכתי, כגון פרשנות תנ"ך (כגון בפסיקות הנוגעות למוסר מלחמה), דברי אגדה (למן 'שלוש השבועות' ועד 'דרכו של איש לעשות מלחמה'), עקרונות רוחניים כלליים (כגון דברי 'בעל העקדה' על חקיקת דבר המנוגד לתורה), ועוד ועוד.

בד בבד מחלחלות לעולם ההלכה מעשי תובנות מיוחדות בדבר המדינה. דוגמה לדבר ראינו בשנה האחרונה פסיקות הלכתיות מעשיות לגבי שבת במדינה – למן שאלת עבודת תשתית בשבת בסוגיות הרכבת, דרך ההיתר לחפש גופות באסון רמת החייל, המשך החיפושים אחר הנעדרים בכנרת גם לאחר שנקודת המוצא של המשטרה הייתה שהם לא בחיים, מסחר מוגבל בשבת בשל העובדה שהמדינה אינה מורכבת רק מנאמנים לתורה ולמצוות, וכדו'. כל אלה מצטרפים לנושאים מגוונים, שאינם נובעים דווקא מקיומה של המדינה, אולם רלוונטיים מאוד בגללה, כגון השקעות כלכליות 'כשרות' וכדו'. אני מבקש להדגיש כי איני מביע כאן עמדה לגבי הזדהות עם הפסיקה ואמירה שהיא הייתה נכונה או לא. אני מבקש רק להדגים את האתגרים הגדולים שעומדים בפניה והופעתם בשנה האחרונה. אלו דוגמאות הנוגעות לשבת בלבד, אולם למעשה מדובר בהקיף עצום של נושאים.

מובן מאליו שחלק בלתי נפרד מההכרעות ההלכתיות קשור גם ליחס הכללי למדינה, לחשיבותה, לדרכי המחשבה הציבוריות, וכדו'. עובדה זו מעצימה גם את קיומן המבורך של מחלוקות הלכתיות ודרכי פסיקה שונות, וגם מבליטות את ההבדל בין מי ששאלות אלו נוגעות לו בצורה ממשית, בשל היותו חלק בלתי נפרד ממערכות המדינה, ובין מי שדן בשאלות אלו ברמה התיאורטית בלבד. הבדל מבורך זה גם מעצים את שני הצדדים – הוא משמש כבלם בפני השותפים המלאים במעשה השלטוני לבל ימוטטו את העולם ההלכתי בשל הצרכים הקיימים, ומאידך גיסא הוא משמש כבלם בפני אלה שעוסקים בשאלות ללא האחריות המעשית והטמעת מחירי ההחמרות השונות.

כשאנו מצרפים את התפתחות הפסיקה הלאומית הממלכתית לתופעות רבות אחרות המתרחשות בעולם התורה – כגון ריבוי לומדי התורה בישראל (בין תלמידי חכמים ובין לומדי הדף היומי, בין נשים ובין גברים); דרכי לימוד חדשות ומסעירות שמתרחשים בעולם הישיבות; חיבור עולמות גדול יותר בין העולם הלמדני למתודות אקדמיות וכדו' – הולך הלב ומתרחב ביום העצמאות, והכרת תודה עמוקה לריבונו על עולם מחד גיסא, ולכל אלה שנושאים על כתפיהם את עולם התורה מאידך גיסא, הולכת ונעשית חלק בלתי נפרד מהשמחה הגדולה ביום העצמאות. גם התורה שבה לארץ ישראל בתפישות ארצישראליות, והלב מתמלא גם תקווה גדולה שהשפעתה תתעצם ככל שייחשף האור הגדול המצוי בה.


 

 

 

בית המדרש